שאלה
"הזיכרון מצמצם את המרחקים. מאתיים דורות עברו מראשית תולדות עמי, והם [דומים בעיניי כימים אחדים].
רק מאתיים דורות עברו מאז קם אדם ושמו אברהם ועזב את ארצו ואת מולדתו והלך אל הארץ שהיום היא ארצי".
נאום נפלא זה נאם הנשיא [עזר ויצמן ז"ל] ברייכסטג הגרמני בשנת 1996 למניינם, מומלץ לקרוא את המשכו בלינק http://midreshet.org.il/ResourcesView.aspx?id=6935
את יום העצמאות אנחנו חוגגים בכל מיני אופנים: החל מתפילה, אמירת הלל וסעודות הודיה ועד דפיקת פטישי צעצוע.
אני רוצה להביא את הפרק מתהילים אותו נוהגים לשיר עם מנגינת התקווה:
"[שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: בְּשׁוּב יְהוָה, אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן* הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק, פִּינוּ* וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה: אָז, יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם* הִגְדִּיל יְהוָה, לַעֲשׂוֹת עִם-אֵלֶּה. הִגְדִּיל יְהוָה, לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ* הָיִינוּ שְׂמֵחִים. שׁוּבָה יְהוָה, אֶת-שבותנו (שְׁבִיתֵנוּ)* כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה* בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ, וּבָכֹה* נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ-הַזָּרַע: בֹּא-יָבֹא בְרִנָּה* נֹשֵׂא, אֲלֻמֹּתָיו]" (תהילים, פרק קכ"ו).
כשמעיינים בפרק הזה אפשר למצוא בו דברים מוזרים: איך אפשר גם לחלום וגם לראות? מה זה "אפיקים" ומה הקשר לנגב? מה עושים ענייני שדה לשיבת ציון? ובכלל – [מה הקשר] של כל המזמור ליום העצמאות שלכן הצמידו [דווקא אותו] לתפילה?
ברשותכם ננתח את המזמור:
*
[שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: בְּשׁוּב יְהוָה, אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן* הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים]
ברוך השם שאנחנו חיים כיום במדינה יהודית בעלת שלטון יהודי בארץ ישראל. שפת האם של מדינת ישראל היא עברית - שפת התנ"ך (יש לציין שביום העצמאות נהוג לקיים את [חידון התנ"ך]).
יש ישיבות תורניות, ישנם בתי כנסת ובתי מדרש בכל פינה. יש כוחות ביטחון יהודיים המונהגים בידי יהודים. יש חברות תעשייה ובנייה יהודיים. כלכלה יהודית... והכי חשוב – קיבוץ גלויות = שיבת ישראל לארצו [ממש חלום שמתגשם]!
וכאן, אומר מחבר המזמור, נמצאת הבעיה:
אנחנו כל-כך [רגילים] לחיות במדינה של קיבוץ גלויות, שזה כבר נראה לנו מובן מאליו!
יש אין סוף ניסים המתגשמים לנגד עינינו וקשה לנו לשים לב, אנחנו ישנים וחולמים...
*
[אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק, פִּינוּ* וּלְשׁוֹנֵנוּ
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו