שאלה
שלום הרב ושנה טובה
שאלה לי.
יש בבית כנסת ליד הבית (בישוב * בשומרון) אשה שמעבירה שיעור כל שבועיים, לא בזמן התפילה אלא אחר הצהרים. לגברים ונשים.
הנושאים בתורה, בפרשנות.
הבעיה שהיא אשה צעירה ומושכת, סליחה מהרב, וכשאני יושב ומביט בה, בכל פעם (!) אחרי רבע שעה בערך, בלי שאני רוצה או מתכנן צצה מחשבה אינטימית על היופי שלה לרגע ואחר כך לעוד רגע... אני לא מצליח לדחות את זה כי היא מולי ואני רואה אותה בבגדי שבת היפים שלה, וגם אחרי השיעור יש לי הרהורים שקשה לדחות. לא יכול להוריד עיניים ובטח לא לעצום, זה לא אפשרי.
אני רואה שגם אחרים בשיעור לא תמיד מסתכלים רק על הדף ועל הפנים שלה, ואני מתבטא בעדינות... זה די שקוף ולא מדברים על הפיל שבחדר כמו שאומרים..
היא מדברת בעמידה ומסתובבת בשיעור, *-
**
שאלותי-
האם אסור לי לשמוע אותה אם זה ככה כל פעם או להמשיך?
ואיך אני מבריא מהשגעון הזה, שאני לא יכול לשמור על הראש מפוקס בנושא בלי לפזול להרהורים. היא אמנם צעירה (ויפה), אבל נשואה וזה שיעור תורה.
*-
תשובה
שלום
שאלתך נפסקה בשו"ע באה"ע סימן כא- אסור להביט ביופיה של אשה, ובבגדי צבעונים של אשה שמכירה, ואפילו אינם עליה. אין אף ראשון או אחרון שחולק על כך, זו גמרא מפורשת.
כאן הם עליה, ואתם מתבוננים בהם ובגופה בשל אריכות השיעור הפרונטאלי והדבר מעורר את היצר שלך כפי עדותך, ולכן אין להשתתף כדאמר ר"ל בריש ירושלמי ברכות, ליבא ועינא תרין סרסורי דחטאה, והתורה הזהירה בפירוש ולא תתורו אחרי עיניכם.
ועיין בבית שמואל שם, שהרהור כשלך הוא איסור דאורייתא, ומהחמורים שבהם.
מאיסור דאוריתא יש לברוח כמו מאש מכלה, כמבואר במסילת ישרים ובספר שערי תשובה לרבינו יונה.
בגמרות רבות יש ביטויים כמה היצר של ההרהור חזק מאד באדם, וכמה נפלו בו אפ´ גדולי העולם שחשבו שיתחכמו ליצר ושהם חסינים.
אנו נאמנים אך ורק לתורה, דהיינו לתלמודים ולשו"ע, והיא המגדירה מיהו אדם בריא, ומה מותר ואסור לו.
כמובן הכל בנחת ובמאור פנים, ודאי בלי לפגוע בה, אלא בחכמה לחדול מלהגיע, ולהטעים זאת בטעמים מתקבלים.
כל טוב