שאלה
שלום,
אני נשואה כחמש שנים, לבעל מקסים ואוהב.
הוא בעל שיעשה דברים ברגע שאני אבקש ממנו, יקלח את הילדה, יזרוק את הזבל, יעשה קניות ובאמת אני מרגישה שיש לי שותף בבית.
מטבע הדברים אני עושה יותר ממנו, אבל גם הוא עושה דברים שאני לא עושה שקשורים לניהול הבית.
אמא שלי מעולם לא אהבה את בעלי.. תמיד היו לה הערות עליו..
למה הוא ככה? למה הוא לא עושה את זה? למה הוא לא כמו החתן שלה? כל פעם רק קיטורים.. וקשה לי לשמוע את ההערות האלה.. אם אני מגנה עליו אז היא מתעצבנת.. היא מעירה על זה שכאשר אנחנו מגיעים לשבת הוא לא עוזר מספיק.. העניין שהסברתי לה מלא פעמים שהוא לא יוזם.. צריך לבקש ממנו.. וזה לא מקובל עליה.
אני כבר ממש מיואשת.. אני רוצה לשמור על בעלי ועל התא המשפחתי שלי רחוק מהקיטורים ומהעלבונות האלו.. מצד שני אני רוצה להיות בשלום עם אמא שלי . בעלי מנסה לא להפגע.. הוא כבר השלים עם המצב.. אבל אני לא..
מה אפשר לעשות? איך אפשר לגשר על הפערים? האם אני עוברת על כיבוד אב ואם אם אני מגינה על בעלי? נמאס לי לבכות כל פעם שזה קורה..
אשמח מאוד לעזרה, וסליחה על אורך ההודעה.
תודה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
צריך להפריד בין שני ערכים, ולעשותם בשלימות.
הכבוד לבעלך, וההערכה אליו, צריכים להמשיך כפי שאת מתארת. אהבה, יושר, וחיזוק הדדי.
הכבוד לאימך והמורא ממנה, צריך להיות מלא. כבוד אינו הסכמה, אלא יחס נפשי של לימוד ומבט כלפי מעלה.
כשאמך מותחת ביקורת, אל תעני לה אלא תתמקדי באמת בליבך כלפי בעלך הטוב.
אין טעם לכאב בשל כך, נפש האדם עמוקה ויש בה דחפים שונים. אמך נוהגת כך בבעלך יתכן מסיבות שאינך מעלה על דעתך. אל תשפטי אותה אלא התעלמי, לא להגיב אלא להעצים את המבט החיובי עליה ועל בעלך כל אחד בנפרד.
את תשובה זו הראי לבעלך, ועיבדו על כך יחד.
בהצלחה