שאל את הרב

כל מה שאנחנו עושים זה בשביל עצמנו?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 26/10/14 21:56 ב בחשון התשעה

שאלה

בס"ד

שלום!

דבר ראשון תודה רבה על האתר המדהים שלכם!

אז ככה, מרגיש לי לאחרונה כאילו כל מה שאנחנו עושים אנחנו עושים בעצם בשביל עצמנו.

אני מתנדבת, ומדריכה, משתדלת לעזור, ללמוד לפעמים בשביל הנשמה אך מרגיש לי.. שאנחנו, או לפחות אני, מאד אגאויסטים. אני מתנדבת כי זה נותן לי תחושה טובה. אנחנו מקיימים מצוות ועוזרים אך בסוף כל אחד יקבל שכר לעמו. אנחנו עושים את כל מה שעושים בסופו של דבר כדי שלנו, לעצמנו יהיה טוב. נראה לי בעייתי.

לא בטוחה אם הסברתי את זה נכון אז אני מקווה שתבינו.

מרגיש לי כאילו גם אם אנחנו עוזרים זה לא טוב מספיק.

תודה רבה!

תשובה

בס"ד

שלום מותק!
מה שלומך?
תודה על המילים המחזקות וסליחה על העיכוב בתשובה
את יודעת, כשקראתי את השאלה שלך אמרתי חשבתי שבעצם את כבר נתת את התשובה לעצמך
למה?
מוכנה להתחיל?

[היינו ילדים וזה היה מזמן]
טוב, אולי לא כ"כ מזמן, אבל בכל זאת כשהיינו ילדים קיבלנו את הדברים מובנים מאליהם.
לימדו אותנו כבר בגן שלעשות חסד עם אחרים, לוותר לילדה אחרת בגן, להביא כיבודים לחברים - זה הדבר הכי טוב
ואם נשים לב לזה, בכל פעם שעשינו מעשה טוב - קיבלנו חיזוק כלשהו מהסביבה, מההורים, הגננת או המורים.
איכשהו בפנים נכנסה בנו המשוואה - עשה טוב=כדי שתקבל טוב.

[הופ הופ טרללה גדלנו בשנה]
כמו שילד גדל, כך גם הנשמה שלנו גדלה.
אם כשהיינו קטנים עשינו טוב אך ורק על מנת שנקבל טוב
כרגע, את התבגרת ועלית מדרגה - את מרגישה בנפש שלך שאת רוצה לגדול, ולא רק לעשות טוב על מנת לקבל, אלא לעשות טוב כפשוטו.
אז יש אנשים שמה שמניע אותם זה עדיין לעשות טוב על מנת לקבל טוב, וזה טבעי ולגיטימי
ויש אנשים שרוצים לעשות טוב לא בשביל משהו, אלא בשביל מישהו - בשביל האחר נטו.
גדלת והתבגרת ואת מבינה שלהישאר במקום הזה שלעשות טוב רק כי את רוצה לקבל טוב, הוא מדרגה, אבל את רוצה לעלות עוד מדרגה.

[אלו דברים שאין להם שיעור]
אבל אולי נשאל שאלה אחרת - האם זה בכלל בסדר לעשות כל היום רק חסד שלא על מנת לקבל משהו? הרי כתוב במפורש אלו דברים שאדם אוכל מפירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעלום הבא. ומה הראשון? ג מ י ל ו ת ח ס ד י ם !
כן, כן
קראת נכון
גמילות חסדים מטבעה היא משהו שהאדם נהנה בה בעולם הזה, וגם בעולם הבא
אין כל דבר רע ליהנות מהחסדים שאנחנו עושים ולקבל עליהם את השכר שלנו
אבל אם כל מה שמעניין אותנו זה רק אנחנו ואיך יעריכו אותנו ולהיות מדריכה כדי לשמוע את זרם ממטרות ההערכה אומרות: פשששששששש, זה לא מה שיחזיק את הברכה שבנתינה לאורך זמן.
את צודקת שזה נראה לך בעייתי לעשות חסד אך ורק ממניעים אגואיסטיים, אבל אין כל רע לקבל שכר על המצווה שאנחנו עושים
(ואולי נוסיף עוד שאלה למחשבה - הרי חסד של אמת הוא רק כאשר מלווים את המת, כאשר אין לו יכולת להחזיר לנו, אז האם יש בכלל דבר כזה חסד בלי לקבל כלום?)


[קדימה, הלאה הלאה]
אז מה הלאה?
אנחנו מבינות שכמו שילדים גדלים כך גם התביעה שלנו בנפש גדלה ואומרת לנו שהנתינה הברורה מאליה של לעשות טוב על מנת לקבל טוב, כבר לא מספיקה לנו.
הנפש דורשת משהו גדול יותר.
התביעה הזו בנפש בעצם אומרת לך - תבדקי, כשאת עושה טוב, למה את עושה את זה?
אין שום רע בלקבל שכר על המצוות, עובדה שכתוב שמקבלים שכר על גמילות חסדים
אבל מצד שני נתינה אך ורק ממניעים אגואיסטיים לא מחזיקה מי יודע מה
אז בואי נמצא את דרך האמצע
דרך שבה גם את תוכלי לקבל, שזה טבעי לגמרי
ומצד שני תוכלי לתת באמת
לכן לפני כל החלטה שאת עומדת לעשות, לפני כל חסד תשאלי את עצמך - האם אני נותנת באמת, ומה אני מקבלת
אלו שאלות מפתח שבע"ה יכוונו אותך לדרך המתאימה לך

שיהיה המון ב"הצלחה!
שבע"ה תזכי להמשיך לפעול ולעשות חסד
ואם יש לך עוד שאלות - מוזמנת לפנות
בת-חן
batchenoh@gmail.com

כתבות נוספות