תוכן התשובה
שלום וברכה,
אני מתנצל על האיחור בתשובה. אני מכיר זאת כמנהג טוב, ולא כהלכה. כך אבי מורי נוהג, ואני בעקבותיו.
האיחור נגרם משום שניסיתי למצוא את המקור זמן רב. לצערי, לא מצאתי. למיטב זכרוני זה מופיע כסיפור בגמרא על אמורא שחזר לביתו בלי להודיע קודם לאשתו, והיא נבהלה ומתה.
כל טוב
עוזיה
(המשיב אינו רב)
עדכון: היום מצאתי את המקור לכך. במסכת כתובות דף סב עמוד ב, מסופר על ר´ חנניא בר חכינאי שנכנס לביתו לאחר שלא היה שם 12 שנים, וראתה אותו אשתו, ומרוב בהלה פרחה נשמתה. לכך אמרו חכמים, שלא יכנס אדם לביתו בפתאומיות.
|
::
תגובות |
|
 |
|
|
 | אין הנדון דומה לראיה, זה יותר (אישיהודי)
מעשה לסתור
אבל בגמרא בפסחים דקי"ב ע"א מובא עניין שלא יכנס לביתו פתאום וע´ בפירשב"ם שם
תגובת הרב:
תודה!
אמנם, איני חושב שזהו מעשה לסתור, אבל פשיטא שהמקור שאתה הבאת (פסחים דף קיב עמוד א) הוא המקור האמיתי.
לא זכרתי היכן זה מופיע, ומשנתקלתי בגמרא בכתובות סברתי שזהו המקור (בגמרא בפסחים מופיעה הפניה למסכת דרך ארץ).
תודה רבה! | | נהגתי כך מסברא (אבא של עוזיה) (דוד לוי)
1. בתחילה נהגתי כך כדרך ארץ ואחכ למדתי זאת בגמרא במסכת נידה ובמסכת פסחים.
2. שני רבותי הרב צבי-יהודה זצ"ל ויבדל"א הרב מרדכי אליהו שליט"א שיזכה להחלמה מהירה למדו אותי שכל דבר המוזכר בגמרא, גם אם לא נפסק להלכה - ראוי לנהוג אותו.
|
|
|
rss