שאל את הרב

מצוות דרבנן

חדשות כיפה צוות ישיבת פתח תקוה 31/12/06 18:34 י בטבת התשסז

שאלה

כבוד הרב, שלום רב!

בזמן האחרון מציקות לי הרבה שאלות בנושא דת ואמונה, ואחת השאלות שעלתה בראשי במהלך חג החנוכה שעבר עלינו היא שאיך חז"ל יכולים לקבוע נוסח לברכות כגון -"ברוך אתה ה'...אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה" לפי מה שידוע לי אין שום מקור שבו הקב"ה מצווה אותנו כך.זוהי מצווה דרבנן, אך היא כתובה בנוסח שמראה לכאורה שהקב"ה הוא זה שקובע זאת.

לפי מה שאני יודע מי שתיקנו את הברכה הזו לא היו נביאים, ולכן, איך הם יכולים לדבר בשם הקב"ה?

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

אשריך ואשרי יולדתך!
זכית לכוון לדעתם של גדולים ורבים!
שאלה זו נשאלה במפורש בתלמוד:
מסכת שבת כג עמוד א:
"והיכן ציוונו? רב אויא אמר מ'לא תסור' רב נחמיה אמר 'שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך'"

הגמרא שואלת שאלה זו בדיוק - היכן ציוונו הקב"ה על נר חנוכה שנוכל להתיימר ולברך 'אשר קידשנו במצוותיו וציוונו'?
האמוראים מביאים לכך שני תירוצים - לדעת רב אויא אנו מברכים בעצם על מצוות לא תסור שכתובה בפרשת שופטים (ספר דברים). פרשה זו מצווה עלינו לשמוע בקול השופט אשר יהיה בימים ההם, ולעשות ככל אשר יאמרו לנו. בסיום מזהירה התורה בלאו 'לא תסור מכל אשר יורוך', לאו שבגינו אף נסקל זקן ממרא שעובר על הוראת בית הדין הגדול שבדורו.
ויש להעיר על כך מספר הערות:
א. כיצד ניתן לברך על מצוות לא תעשה?
הרי 'לא תסור' הוא לאו ומאימתי אנו מברכים על לאו?
לפיכך נראה לי כי משמעות דברי ר' אויא מורכבים קצת יותר. לדעתו עלינו להבין את ברכת המצוות בהבנה מחודשת: לברכת המצוות שני חלקים - הראשון - 'אשר קידשנו במצוותיו', שעניינו הודאה כללית על קדושת עם ישראל בתורה ומצוות* והשני - וציונו על מצווה פלונית', שתוכנו ציון והגדרה של המצווה הספציפית אותה מקיימים עתה.
ככל הנראה סובר ר' אויא שהמוקד בברכת המצוות הוא החלק הראשון, דהיינו עצם הקדושה שזכינו לה בקיום המצוות. עתה, תיאור המצווה משמש בכדי לציין את קדושת המצוות עמו אנו נפגשים בהזדמנות זו, אך אינו עיקר ומהות הברכה. על כן כאשר אנו מברכים על מצוות נר חנוכה אנו בעצם מברכים ברכת הודאה כללית על קיוןם המצוות הבאה לידי ביטוי אף בנר חנוכה שנובעת מדין 'לא תסור' מדאורייתא.
ב. ישנה מחלוקת מפורסמת בין הרמב"ם לרמב"ן ביחס לתקפן של מצוות דרבנן. (ספר המצוות שורש א) לדעת הרמב"ם לכל מצוות דרבנן שתוקנו על ידי הסנהדרין יש תוקף דאורייתא כחלק מדין 'לא תסור', ואילו לדעת הרמב"ן אין תוקף דאורייתא אלא למצוות שנלמדות על ידי הסנהדרין במידות שהתורה נדרשת בהם, אך שאר התקנות והחידושים אינם מדאורייתא. למחלוקת זו חשיבות רבה, שכן הביאור שנכתב לעיל רלוונטי רק לעמדת הרמב"ם, אך על הרמב"ן עדיין קשה כיצד ניתן לברך ברכת המצוות על מצוות דרבנן (חנוכה, נטילת ידיים, נר שבת ועוד)
האם למי מהקוראים יש הצעה?

ונשוב לתירוץ ר' נחמיה: לדעתו תקנת נר חנוכה היא מימוש של הכתוב בשירת האזינו ' זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניץ ויאמרו לך'. לפי זה יש להבין את נר החנוכה כמצווה בעלת משמעות היסטורית שפועלת על הזיכרון הקולקטיבי של האומה. כאשר אנו מדליקים את הנר עלינו להזדהות עם הניסים והמלחמות שקרו לאבותינו, ולהעמיק את הזהות ההיסטורית השורשית שלנו. במובן זה נר חנוכה דומה למצוות ההגדה בפסח 'והיגדת לבנך לאמר בעבור זה עשה ה' לי'. ההצדקה לברך על המצוות נובעת מכך שהקב"ה בתורתו הנחה אותנו הנחיה כללית הדורשת מעימנו לזכור ימות עולם ולשמור על רצף היסטורי לאורך הדורות.

כפי שאפשר לראות התפרצת לדלת פתוחה. עסקנו בסוגיה זו בישיבה לאחרונה, ובזכותך העלתי אותם על הכתב.

שנזכה ללמוד וללמד מתוך אהבה ויושר.

עקיבא

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות