התורה שבעל פה

שאלה

שלום,

לאחרונה עלו לי מספר שאלות בנוגע לתוקפה ואמיתותה של התורה שבע"פ, המחייבת אותנו כיום.

האם אכן ניתנה בסיני למשה רבנו? או שמא הינה פרי יצירתם של דורות מאוחרים בהרבה?

ברקע לכך, העדויות הראשונות לבתי כנסת, בתי מדרש וחשיפת העם לדת – הינם בתקופת חורבן בית שני. למעשה, זהו הזמן הראשון בו ניתן לראות כי מצוות אותן אנו מכירים כיום (בקונסטלציה כזו או אחרת), אכן התבצעו על ידי העם. זאת עובדה – היסטוריה.

יש הטוענים, כי עקב חורבן הבית ועקירת הפולחן אשר היוותה את העיסוק העיקרי של העם בדת – מוגרו אליטות ישנות (משפחת צדוק – הכוהנים ובעלי הכוח). לאחר מכן, ניתן היה לראות כיצד ראשי הכת הפרושית (הזרם הדתי אורתודוכסי כיום) החלו להנגיש את התורה לעם, ולנכס לעצמם מעמד ושליטה, וזאת באצמעות החלת חוקים חדשים, לכאורה בשם התורה.

כך, נגרם מצב בו כל העם שותף בדת, הרבה יותר משלוש פעמים בשנה כמו עד לאותה תקופה, ואכן הושגה הקשבה ושליטה. יתר על כן הפירושים הרבניים של אותה תקופה הקלו את מצוות הדת (החל מלא להעניש כל מחלל שבת אלא ע"פ מספר עדים, ולא להוציא עין תחת עין אלא לשלם את נזק העין, ועוד).

מה שאני בא להגיד כאן, זה כי אכן לא רואים עדויות לחיוב שלתורה שבע"פ לכל אורך התנ"ך ועד לאותה תקופה.

החל בתורה – לעולם לא ציווה הקב"ה לקיים תורה נוספת. אדרבה, נאמר כי אין להוסיף על מצוות התורה כלל.

באו חז"ל, והחלו לדרוש כי התורה כן מצווה להקשיב לרבנים, וזאת על סמך פסוק אחד אשר מדבר על נושא אחר לגמרי –"ועשית ככל אשר יורוך". הפסוק המקורי מדבר בכלל על מצב בו יש דין לשני אנשים, ויש צורך בשופט וכהן אשר יורו להם מה לעשות לגבי אותו דין ספציפי.

אם כן, כיצד ניתן לסמוך על פירושי חז"ל? שהרי הם עצמם אמרו שצריך להם – ולא יישות חיצונית. איך נוכל להאמין לאדם שטוען על עצמו שחייבים להקשיב לו, וזאת על סמך פירושים אישיים שלו?

כמו כן, ובהמשך לכך, לכל אורך התנך לא ראינו אף יהודי, שלא נאמר מנהיג או מלך, אשר הניח תפילין, או ציווה לעשות את חוקי התורה שבעל פה? איפה עדויות למזוזה, תפילין, בישול כשר ולימוד תורה? אף בספר מלכים, מסופר כי עם ישראל לא קיים את המצוות במשך דורות, מה שאומר שהמסורת נקטעה ("כי לא נעשה כפסח הזה מימות יהושע" - בתקופת המלכים, עד אשר יאשיהו מצא ספר תורה במקדש).

או אפילו בדורות האחרונים – יהדות אתיופיה למשל. היהודים שם לא הכירו את מצוות התפילין בכלל, והתורה שבידם גם לא היתה כתובה בשפת הקודש, ואף הם האמינו כי בית המקדש קיים.

יכול להיות שהם לא שמעו על התורה שבע"פ ועל דיני התפילין? לאור הטענות של המתנגדים אליה – זה ברור. ע"פ הידוע לנו כיום, בני העדה האתיופית מקורם בשבט דן – שבט שגלה לפני החורבן. ואכן אין עדויות לתורה שבע"פ ולמצוותיה בתקופה זו. התפילין הראשונות בתצורתן שהכי דומה למה שיש לנו כיום, נמצאו לראשונה במערות קומראן – בכלל נראו אחרת לחלוטין. האם יכול להיות שהמסורת נשברה או לא הועברה לחלקים מסוימים בעם?

הטענה העיקרית לאמיתותה של התור שבע"פ היא, שאילולא היא, לא היינו מבינים את התורה שבכתב.

אך גם זה בראיית המתנגדים לתורה שבע"פ, נובע מתפיסה כזו האומרת כי התורה שבכתב אמורה להיות מובנת בשפתה המקורית לכל הדורות, ולפי פירושים מדויקים מאוד.

למשל – ישנן מילים בתורה אשר לא נהוגות בשפתינו כיום. השפה מתפתחת ומשתנה, ומושפעת הרבה מהסביבה. עצם זה שאנחנו לא מבינים מילה מסוימת, אומר שעם ישראל בזמנו לא הכיר את המושג וידע מה הקב"ה רוצה? או שרק הדור שלנו לא מבין?

יותר מזה, האם כשהקב"ה אומר לנו, למשל, לשבת בסוכה, זה אומר שבהכרח זה חייב לקרות בצורה מסוימת ביותר? האם למלך שלנו חשוב אם זה 8 טפחים מהקרקע, או שזה לא תלוש או לא עשוי 30 יום קודם החג? האם לא יכול להיות שהקב"ה בסך הכל רצה שנזכור את עם ישראל במדבר, אשר קיבל הגנה מהקב"ה, ונתן לנו את הדמיון לעשות את זה בתצורה שהכי מגשימה את זה בעינינו? האם אנחנו לא מפספסים את כל התכליות של כל המצוות, בעודנו מתפלספים על הדינים הכי קטנים של כל מצווה?

האם כשמלך העולם אומר לנו לנוח בשבת, זה בהכרח אומר שיש מלאכות קטנות וטקטיות שחשוב לו שנשמור, אשר בכלל לא משיקות לתחום המנוחה? אולי הקב"ה ציווה לא להעביר אש, דבר כל כך בסיסי בזמנם כשהיה צריך תאורה, נובע מכך שהקב"ה לא רצה שעם ישראל יעבוד קשה בשביל להדליק אותה (לחטוב עצים, לקושש אותם, לסחוב אותם למחנה ולהדליק)?

מדוע התפיסה היא שבהכרח כל מצווה בתורה חייבת להיעשות באופן הלכתי ומדויק, ללא רבב וללא סטייה? אולי הקב"ה רצה שנקיים את המצוות באופן שהכי מגשים את המטרה שלהן?

בשורה התחתונה, אם אין עדויות למצוות התורה שבע"פ בתקופה הקדומה, ומי שהורה על המצוות האלה הורה גם לעם להקשיב לו עצמו על סמך פירושים סובייקטיביים אישיים, ישנן עדויות לנתק בין המסורת הקדומה לזו שבע"פ, וכן התורה לא נותנת לנו פרטים מדויקים כיצד לקיים את מצוותיה – איך ניתן לדעת שהתורה שבע"פ אכן אמיתית ומקורית?

אשמח לשמוע האם ישנן תשובות לטיעונים אלה? שאין ספק שהם חזקים מאוד.

בברכה.

תשובה