לאחר דבריו של ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל), שכינה את תורת הרב קוק 'תורת גזע', והמהומה שהתעוררה בעקבות הדברים, ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי-האיחוד הלאומי) הגיש מחדש את הצעת החוק להנצחת פועלו של הראי"ה.
על פי ההצעה, תונצח מורשת הרב קוק על ידי קיום יום לזכרו, קיום פעילות חינוכית, והקמת מועצה ציבורית שתעסוק בהנחלת מורשת הרב קוק. יום הרב קוק יתקיים בתאריך פטירתו ג' באלול, והוא יכלול עצרת זיכרון ממלכתית בהר הזיתים.
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי: "הרב אברהם יצחק הכהן קוק הוא אחד מגדולי התורה והרוח של הדורות האחרונים ששילבו פעילות ואמונה בשיבת ציון. הרב פעל לאפשר את התפתחותן של מושבות החלוצים בראשית ימי הציונות ובמהלך כהונתו כרבה של לונדון היה מעורב במהלכים אשר הובילו להצהרת בלפור.
לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, חזר לירושלים וכיהן כרבה, ובשנת 1921 ייסד את הרבנות הראשית לישראל. הוא נבחר לרב האשכנזי הראשון ופעל לעשיית צדק ושמירה על כבודה הלאומי של יהדות ארץ ישראל. הוא אשר טווה את המשולש ארץ ישראל – עם ישראל – תורת ישראל".
מוטי יוגבצילום: יונתן זינדל/פלאש 90
עוד נכתב בהצעה כי "הרב קוק הטביע את חותמו על הציונות, על הדת ועל המדינה בכללה. תורתו מלמדת לסובלנות ולאהבת האדם באשר הוא. הרב כיבד את בני המיעוטים וקרא לחיות עימם בשלום ובשכנות טובה.
"הרב קוק אינו נחלתו של פלח אוכלוסייה אחד. דמותו ומורשתו שייכים לכלל עם ישראל וראוי שהעם כולו ייחשף לעושר הגדול בהגות, בספרות, בפסיקות ההלכה ובחידוש ימיו של העם היהודי במורשתו של הרב קוק. הצעת החוק נועדה לקרב את הנוער והציבור בכללותו לערכי הציונות והדת היהודית כחלק מתהליך הקניית המורשת היהודית-ישראלית והנצחת זכרם ומורשתם של גדולי האומה".
על פי ההצעה, "נוסח הצעת החוק מבוסס על נוסחם של חוק בנימין זאב הרצל, וחוק זאב ז'בוטינסקי, חוקים אשר מסמלים את הכרתה של מדינת ישראל בגדולי האומה ובוניה, ואת הערכתה להם".