ועדת השרים לענייני חקיקה תדון היום (א') בהצעת החוק של ח"כ מוטי יוגב, לפיה המדינה תפעל להנצחת מורשת הרב קוק ותכיר בו כמנהיג רבני וציוני, לצד אישים כמו בן גוריון, ז'בוטינסקי ועוד.
על הצעת החוק חתומים 30 ח"כים מכמעט כל סיעות הכנסת. על פי ההצעה, תונצח מורשת הרב קוק על ידי קיום יום לזכרו, קיום פעילות חינוכית, והקמת מועצה ציבורית שתעסוק בהנחלת מורשת הרב קוק. יום הרב קוק יתקיים בתאריך פטירתו ג' באלול, והוא יכלול עצרת זיכרון ממלכתית בהר הזיתים.
"הרב קוק היה מנהיג ציוני ברמה אחת עם מנהיגים דגולים כמו ז'בוטינסקי ודומיו. מלבד גדולתו העצומה בתורה, עליה אין חולק, הרב פעל רבות לביסוס והכנת המדינה שבדרך, בין בפעילותו כרבה של יפו והמושבות שכלל את מסע המושבות, בין בפעילותו המכריעה להוצאה לפועל של הצהרת בלפור, ובין בפעילותו להקמת הרבנות הראשית לישראל, ופעילותו ליצירת אחדות בעם ואחווה בין המחנות", אמר יוזם החוק, ח"כ מוטי יוגב.
הוא הוסיף כי "באיחור של שנים רבות, אנו מבקשים לתקן את המצב ולהביא לכך שמדינת ישראל תכיר ברב קוק ובפעילותו. זה אדם שהתעלה מעל כל זרם ומגזר, וידע את תפקידו ההיסטורי ופעל מול שועי עולם, בהם ראשי בריטניה וארה"ב. הרב קוק הוא זה שמכוחו נולד הרעיון הציוני דתי של חיבור תורה ועבודה, אהבת עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל ללא כל סתירה ביניהם.
"לשמחתי, 30 ח"כים הצטרפו, בהם ממפלגות האופוזיציה. אני קורא לוועדה לאשר עוד היום את הצעת החוק, כדי שנוכל להביא אותה כבר ביום רביעי הקרוב להצבעה בקריאה טרומית".
בהצעת החוק נכתב כי "הרב אברהם יצחק הכהן קוק הוא אחד מגדולי התורה והרוח של הדורות האחרונים ששילבו פעילות ואמונה בשיבת ציון. הרב פעל לאפשר את התפתחותן של מושבות החלוצים בראשית ימי הציונות ובמהלך כהונתו כרבה של לונדון היה מעורב במהלכים אשר הובילו להצהרת בלפור.
"לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, חזר לירושלים וכיהן כרבה, ובשנת 1921 ייסד את הרבנות הראשית לישראל. הוא נבחר לרב האשכנזי הראשון ופעל לעשיית צדק ושמירה על כבודה הלאומי של יהדות ארץ ישראל. הוא אשר טווה את המשולש ארץ ישראל – עם ישראל – תורת ישראל".
עוד נכתב בהצעה כי "הרב קוק הטביע את חותמו על הציונות, על הדת ועל המדינה בכללה. תורתו מלמדת לסובלנות ולאהבת האדם באשר הוא. הרב כיבד את בני המיעוטים וקרא לחיות עימם בשלום ובשכנות טובה.
"הרב קוק אינו נחלתו של פלח אוכלוסייה אחד. דמותו ומורשתו שייכים לכלל עם ישראל וראוי שהעם כולו ייחשף לעושר הגדול בהגות, בספרות, בפסיקות ההלכה ובחידוש ימיו של העם היהודי במורשתו של הרב קוק. הצעת החוק נועדה לקרב את הנוער והציבור בכללותו לערכי הציונות והדת היהודית כחלק מתהליך הקניית המורשת היהודית-ישראלית והנצחת זכרם ומורשתם של גדולי האומה".
על פי ההצעה, "נוסח הצעת החוק מבוסס על נוסחם של חוק בנימין זאב הרצל, וחוק זאב ז'בוטינסקי, חוקים אשר מסמלים את הכרתה של מדינת ישראל בגדולי האומה ובוניה, ואת הערכתה להם".