רפורמת הבגרויות "זה לא משנה אם יהיו אפס בגרויות או מלא - השאלה היא איך הן יראו"

שלושה ימים אחרי פרסום הרפורמה של משרד החינוך לפיה מספר בחינות הבגרות שיעברו התלמידים יצומצם לבין ארבע לחמש בחינות חיצוניות בלבד, ורק בחינה פנימית בתנ"ך, ספרות ואזרחות, הרוחות במערכת החינוך עדיין סוערות.

רעות גיאת, סגנית המנהל החינוכי ומנהלת מרחב במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא אומרת בשיחה עם כיפה כי אמנם הכוונה רצויה אך הפרקטיקה בעייתית: "אנחנו מפספסים כאן דברים משמעותיים ביותר. השאלה היא לא כמה בגרויות נכנסות אלא איך, האיכות חשובה יותר מהכמות. צריך להבין מה אנחנו רוצים לשנות ואיך נכון לעשות זאת".

"הרי אם בגרויות בשיטה הישנה הן לא נכונות, אז למה להשאיר אותן באנגלית ומתמטיקה?", ממשיכה גיאת ותוהה, "ואם הן כן נכונות וטובות - אז למה רק בתחומים האלה? אנחנו מבינים היום אחרי הקורונה שאין מנוס מלשנות ולהתקדם מהשיטה הזאת. צריך להתאים את הלמידה למציאות שהשתנתה ולהסמיך את התלמידים לעולם אליו הם יוצאים. זה לא משנה שיהיו אפס בגרויות חיצוניות או מלא, צריך לשאול איך הן בכלל יראו".

"הבגרויות החיצוניות צריכות לבחון ידע בצורה שמותאמת למאה ה-21 - לבחון יכולת לחקור, לנתח, לאסוף מידע", הבהירה סגנית המנהל החינוכי ביב"ע, והוסיפה כי לדעתה אין בעיה שהבחינה תהיה עם מחשב פתוח: "אם בוחנים חשיבה ומבקשים מהתלמיד לחפש בגוגל ולהביא מקורות נוספים ולחזק טענות או לסתור אותן ולהסביר אותן אז הרווחתי בן אדם שיודע ללמוד בעולם הזה". 

גיאת מתייחסת לטענות שעלו מקרב מורים מקצועיים רבים ומצד מוסדות החינוך הדתי שטענו כי ביטול בחינות הבגרות במקצועות השוניםף ובין היתר גם במקצועות הקודש - יפגע בהם: "צריך לדבר במהויות. כשאמרו שיש רק ארבע בגרויות חיצוניות, אז כל השאר הזדעקו: 'מה יהיה על המקצועות שלנו'. לא הבנתי, אם אין בגרויות אז אין למידה? נכון, זה באמת היה ככה שנים אבל חייב לשנות את זה. לא ילמדו תנ"ך וגמרא וספרות כי אין בגרות? אנה אנו באים?".

"שנים הייתה קונספציה שנקודת הסיום היא הבגרות", מוסיפה גיאת, "זאת הייתה הביקורת שנשמעה בקרב לא מעט מורים על הרפורמה של שי פירון כשהוא היה שר החינוך. המורים שעבדו מאוד קשה על למידה משמעותית עד כיתה י', ראו שבסוף התלמידים נבחנו בי"א וי"ב באותם מבחנים שדרשו מהתלמידים בשיטה המסורתית רק 'להקיא' את החומר על הדף. לא נבדקה יכולת החשיבה שלהם, הניתוח, ההתעמקות או שאילת השאלות. אז הם תהו מה זה משנה איך נלמד אותם לפני כן. המורים הרגישו שהכל קוסמטי".