תורה שבעפ

שלום וברכה

מה שאתה כותב נושא בחובו אמת גדולה מאוד.

אולם היא מחייבת דיוק:

התורה שבעל פה, שנשמרת בעל פה היא יותר דינאמית מאשר המציאות בה היא נכתבת. אולם אין זה נכון כי היא רק מתפתחת ומתאימה עצמה לתקופה. יש בה מורשת ממעמד הר סיני, קבועה ויציבה ועומדת; יש בה יסודות שנקבעו לדורות, והם לא דינאמיים, גם כשהיא בעל פה; היא לא רק מתאימה את עצמה למציאות, אלא חלק בלתי נפרד ממנה הוא תביעה מהמציאות להתאים את עצמה אליה; וכפי שכתבת – יש בה גם יכולת "לרקוד" עם המציאות, ולהגיב אליה.

הלוואי והיא הייתה נשמרת בעל פה, ונאמנת לדברי חז"ל "...דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב", על הפרשנויות השונות לדברים אלה.

אולם, חכמים זיהו שאם היא לא תיכתב – כל הדברים היפים שכתבנו לעיל לא יתרחשו, בשל העובדה שהיא פשוט לא תתקיים. היא תאבד. כל יתרונות שמירתה בעל פה יהיו חסרי משמעות. על כן קבעו ש"עת לעשות לה' הפרו תורתך", והורו לכתוב את התורה שבעל פה.

אתה צודק שיש לזה מחיר. מחיר כבד. אולם האלטרנטיבה חמורה הרבה יותר. אין מדובר אפוא בבגידה כדבריך, אלא בהיענות הגדולה ביותר למציאות, שאתה עצמך דברת בשבחה.

ואנחנו צריכים להכיר אפוא שהמצב הוא פחות טוב ממה שהיה יכול להיות אילו נשמרה בתבניתה המקורית והייתה נאמרת בעל פה, אולם יותר טוב מאשר אילו לא הייתה קיימת בכלל, ובד בבד לשמר בה מנגנונים המאפשרים לה להגיב למציאות, כפי שאכן קורה בפועל.

כל טוב ויישר כוח