שבועה ונדר

שלום וברכה,
מבחינות רבות קיים דמיון בין נדר לשבועה, אולם יש הבדלים מהותיים ומעשיים ביניהם.
התורה אומנם כרכה יחד, באותו פסוק, את איסורי נדר ושבועה, אולם קיים הבדל מהותי ביניהם.

ההבדלים בין שבועה לנדר הם:
שבועה אינה תופסת בלי שם השם, ואילו בנדר אין מקום כלל להזכרת שם שמים.
שבועה בחלקה אינה מופרת, ואילו נדר יכול להיות מופר על ידי חכם בכל המקרים והאופנים.
שבועה אינה תופסת ואינה חלה על דבר האסור או על דבר מצווה, אלא רק על דבר רשות, ואילו נדר חל על כל סוגי המעשים.

לפי ההלכה קיימים מספר סוגי נדרים, ביניהם:

נדרי איסור - בהם אדם אוסר חפץ מסוים בשימוש לו מסוים, או אוסר אותו לאחרים ליהנות ממנו או מחפציו.

נדרי נזירות - קבלת האדם על עצמו להיות נזיר. להלכות אלו להם מוקדשת מסכת נזיר.

נדרי תענית - קבלת האדם על עצמו להתענות. דיני נדרים אלו מופיעים בתלמוד במסכת תענית.

נדרי מצווה - נדר לקיים מצווה כלשהי.

לגבי שבועה:
אסור להישבע סתם בשם ה' שנאמר: לא תשא את שם ה', אמנם בפסוקים מדובר על שבועת שקר.
אך הרמב"ן אומר "ועל דרך הפשט יאסור עוד שלא ישא על שפתיו השם הנכבד על חנם",

ועוד נאמר במסכת תמורה דף ג': שזה נקרא בלשון חכמים מוציא שם שמים לבטלה. סתם להישבע יש בעיה של מצד נדר מפיו, שהרי למדונו חז"ל לומר על דברים "בלי נדר" שאם ח"ו לא נוכל לקיים את הדברים לא נחטא בזה.

זו הסיבה שחיילים דתיים בצבא נהגו שלא להישבע אלא להצהיר.

לכן היום אין להישבע כלל, בשום אופן. ועדיף גם שלא לנדור נדרים כלל.

בהצלחה רבה,
הלל