שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב,
לפני שאשאל את שאלתי רציתי לציין כי השאלה חמורה וקשה מאוד, היא מביישת אותי וגורמת לי לתחושות קשות וכואבות שלא ניתן לתארן במילים, עם זאת אני אודה לך אם תוכל לעזור לי ולו במעט..
אני בת 21, יש לי חבר מזה כשנתיים וחצי (הוא בן 26) ואנו לא שומרים נגיעה (אני יודעת שזה חמור מאוד) עם זאת, למרות הקושי הרב והלחץ מצידו לא קיימנו יחסים מלאים בשל הרצון שלי בכל זאת להגיע טהורה לחופה (גם אם זה יהיה איתו וגם אם לא).
אני מודעת לחומרת חטאי באיסור נגיעה אך היצר חזק משנינו, לאחורנה אני נמצאת בתקופת ייאוש גדולה מאוד והתלבטויות קשות בנושא החזרה בתשובה, צד אחד בי מושך לכייון החזרה בתשובה וצד אחר מושך אותי לכיוון השני.. איני יודעת כבר מה הטעם להישאר בתולה אם ממילא אני עוברת כבר על איסור כה חמור.. רציתי לדעת האם זה משנה? האם זה מקטין את חומרת החטא? מה לעשות? אני שומרת שבת וכשרות ומנסה להתחזק בתחומים נוספים אך איני מצליחה בכל הקשור לנושא של בינו לבינה.. אנא סייע לי וענה על תשובתי.. תודה מראש, שבוע טוב ובשורות טובות.
תשובה
שלום וברכה
המצב שבו נמצאים בני זוג בקשר זוגי ואוהבים אחד את השני הוא נסיון קשה שאין למעלה ממנו, כבר אמרו חכמים על המצב הזה שהוא כאש בנעורת, שכמעט בלתי אפשרי שהאש לא תבער בין רגע בכל הנעורת שהוא החומר הכי דליק שיש.
לכך קבעו חכמים גדרים שונים של איסרו ייחוד והרחקות למיניהם ולגבי בני זוג המליצו לא להשתאות מידי לגבי חתונה, היום המצב קשה שבעתיים כי גיל הנישואין עולה והנסיונות רק עולים ובגיל כזה כשנמצאים בקשר כבר שנתיים וחצי, כמה כוחות יש לאדם להתאפק?
אני אשיב בשאלה, כמה זמן צריך כדי ללכת למהלך של נישואין?
עכשיו מה, את חושבת כדי "להרוויח" עוד שנת חברות לעשות פניה של 180 מעלות ופשוט להשליך את הכל מאחורי הגב ולוותר על חיים יהודים תקינים לכל חייך?
אני כותב את הדברים בצורה הכי ישירה וברורה ומקווה שדברים היוצאים מהלב נכנסים אל הלב, אני מאד שמח שאת שואלת ומעלה את הדברים אבל אני עומד מבוך מול המציאות היום שבמקום לשנותה הולכים עם הזרם ובסוף לא מבינים למה אין כח להתמודד כי באמת קשה מאד להתמודד מול כוחות עוצמתיים שברוך ה' קיבלנו מאתו ובל הכל קיבלנו לטובה כדי שנבנה משפחה ונאהב ולא נשתמש בזה נגדו יתברך.
אני רואה לנכון לפרסם באתר, לא כתבת פרטים מזהים וגם לא ביקשת ושלא ואני מניח שהדבר לתועלת של רבים!
בברכה