סוכות

שלום
אם רוב שטח גג הפרגולה מקורה בקרשים קבועים, יש למעט את הקרשים הקבועים, עד שרוב שטח הגג יהיה פתוח, ויניחו על כל שטח הגג סכך כשר, שצילתו תהיה מרובה מחמתו (בלא סיוע עצי הפרגולה), ועל ידי כך תהיה לו סוכה כשרה. כמו כן, לאחר שניתקו את הקרשים הקבועים שבפרגולה, אפשר להניחם שוב בלא לחברם במסמרים או בדבק, ואזי גם עצים אלו יחשבו כחלק מהסכך הכשר, ואם בסך הכל יכסה הסכך הכשר את רוב שטח הגג, תהיה הסוכה כשרה.

ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א. בברכה אייל משה

יש אומרים שהואיל והפרגולה לא נועדה לדירה, וגם אינה ראויה לדירה, שהרי הגשם חודר דרכה, לפיכך עצי הפרגולה כשרים לסכך. אלא שנכון להוסיף לכבוד החג מעט סכך, כדי שהפרגולה לא תחשב סוכה ישנה (כמבואר לעיל בהלכה יג). ואם חמתה של הפרגולה מרובה מצילתה, צריך להוסיף עוד סכך עד שצילתם תהיה מרובה מחמתם.
לעומתם יש מחמירים וסוברים, שהואיל ומבנה הפרגולה חזק וקבוע, דין עציו כדין העצים שקבועים בגג הבית, שהם פסולים לסכך מהתורה. שכן היסוד העיקרי של סכך הסוכה שהוא סכך של דירת ארעי, ופרגולה היא מבנה של קבע. ונראה להחמיר כדעה זו שסברתה מתקבלת, ובנוסף לכך, כיוון שמדובר בספק הנוגע לדין תורה צריך להחמיר.
לפיכך, אם רוב שטח גג הפרגולה מקורה בקרשים קבועים, יש למעט את הקרשים הקבועים, עד שרוב שטח הגג יהיה פתוח, ויניחו על כל שטח הגג סכך כשר, שצילתו תהיה מרובה מחמתו (בלא סיוע עצי הפרגולה), ועל ידי כך תהיה לו סוכה כשרה. כמו כן, לאחר שניתקו את הקרשים הקבועים שבפרגולה, אפשר להניחם שוב בלא לחברם במסמרים או בדבק, ואזי גם עצים אלו יחשבו כחלק מהסכך הכשר, ואם בסך הכל יכסה הסכך הכשר את רוב שטח הגג, תהיה הסוכה כשרה.

בין המתירים: הרב רבינוביץ' (שיח נחום לט, ובתנאי שלא יצבע את הקרשים), הרב אריאל (אהלה של תורה ב, פה, אמנם לכתחילה החמיר), הרב לאו (יחל ישראל לה), הרב פרופ' הרשקוביץ (תחומין יט). בין האוסרים: הרב מרדכי אליהו (הלכות חגים נ, מב-מג), הרב אלישיב (שבות יצחק עמ' סח), והרב שלזינגר (אלה הם מועדי א, לח) וכך נלענ"ד