מצוות לאישה בתהליך גיור

שלום רב!

בפתח הדברים נכתוב, שבחוברת הדרכה למשפחות מלוות לקראת גיור שהוציאה הרבנות הראשית לישראל (ואהבתם את הגר, תשס"ג) נכתב במפורש שלמועמד לגיור מותר לשמור שבת, ואין צורך לבקש ממנו לעשות מלאכה אחת, כדי שלא יחשב גוי ששבת. וכן מותר לו להניח תפילין ולהתעטף בציצית. מצד שני, נכתב שם שמועמדת לגיור לא תטבול לנדתה. מצד שלישי, גוי שעושה מצוות לא יכול להוציא יד"ח יהודי ולכן לדוגמא מועמדת לגיור שמדליקה נרות שבת בני הבית היהודים חייבים להדליק גם הם נרות שבת (עמוד 23-29 תשובות הלכתיות מהרב ברונר ועי"ש במקורות דבריו).

שאלתך מצויינת משום שהרבה אנשים טועים בשאלה.

מקובל בציבור שאסור לגוי לשמור שבת או ללמוד תורה. אבל כשמעיינים במקורות מגלים שהדברים אינם מוכרחים.



המקור לאיסור הוא בגמרא מסכת סנהדרין (נח, ב): "אמר ריש לקיש: נכרי ששבת - חייב מיתה, שנאמר ויום ולילה לא ישבתו. ואמר מר: אזהרה שלהן זו היא מיתתן. אמר רבינא: אפילו שני בשבת." ובגמרא חגיגה (יג, א): "אמר רבי אמי אין מוסרין דברי תורה לעכו"ם שנאמר "לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום".


אך כאשר הרמב"ם פסק את ההלכה הוא לא ציין לטעמים המופיעים בגמרא אלא פסק: "גוי שעסק בתורה, חייב מיתה; לא יעסוק אלא בשבע מצוות שלהן בלבד. וכן גוי ששבת*אפילו ביום מימות החול*אם עשה אותו לעצמו כמו שבת, חייב מיתה; ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו. כללו של דבר: אין מניחין אותן לחדש דת, ולעשות מצוות לעצמן מדעתן, אלא או יהיה גר צדק ויקבל כל המצוות, או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע. ואם עסק בתורה, או שבת, או חידש דבר*מכין אותו ועונשין אותו, ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה; אבל אינו נהרג." (רמב"ם מלכים ומלחמות י, ט). כלומר הרמב"ם הסביר שהאיסור לגוי ללמוד תורה או לשמור שבת הוא משום שהוא מחדש דת חדשה, ולכן נראה לומר שאם הוא בהליך הגיור אז יהיה לו מותר ללמוד תורה ולשמור שבת (וכ"כ באמרי יושר ח"ב, סימן ק"ל ד"ה והנה, ואמנם כתב שם זה על מי שכבר קיבל ע"ע מצוות ועוד לא מל וטבל, אבל זה בגלל שנידון השאלה שם היה בעובדא כזה).



ועוד יש לומר על-פי הגמרא במסכת שבת (לא, א) שהלל לימד את המועמדים לגיור תורה, וכתב שם המהרש"א שלצורך הגיור מותר. וכיוון שהרמב"ם כרך את שני הדינים יחד, יש לומר שלצורך הגיור מותר גם לשמור שבת.


עוד הוכחה שמותר לגוי שבא להתגייר לשמור שבת, שמעתי מחכם יצחק ששון שליט"א על פי הגמרא יבמות (מז, א): "ומודיעין אותו ענשן של מצות: אומרים לו הוי יודע שעד שלא באת למדה זו, אכלת חלב - אי אתה ענוש כרת; חללת שבת - אי אתה ענוש סקילה; ועכשיו, אכלת חלב - ענוש כרת; חללת שבת - ענוש סקילה", ואם נאמר שגוי הבא להתגייר אסור לו לשמור שבת, כיצד כתוב חללת שבת - אי אתה ענוש סקילה, צריך לומר לו שהיה חייב לחלל שבת ואם שמר אז הוא חייב מיתה.


לגבי שאר המצוות כתב הרמב"ם במפורש שמותר לגוי לשמור: "בן נח שרצה לעשות מצוה משאר מצות התורה כדי לקבל שכר אין מונעין אותו לעשותה כהלכתה ואם הביא עולה מקבלין ממנו נתן צדקה מקבלין ממנו ויראה לי שנותנין אותה לעניי ישראל הואיל והוא ניזון מישראל ומצוה עליהם להחיותו אבל העכו"ם שנתן צדקה מקבלין ממנו ונותנין אותה לעניי עכו"ם." ואמנם הרדב"ז (שם) מפקפק לעניין מצוות תפילין, מזוזה וסת"ם שצריכין קדושה וטהרה (וכן החמיר בעניין בשו"ת עטרת פז בשאלה שנשאלה בדורנו). ומכל מקום מהלכה זו ברמב"ם דייק החתם סופר בחידושיו לחולין (לג, א) שהרמב"ם מחלק בין גוי לבין בן-נח, ובן-נח, היינו שאינו עובד ע"ז, רשאי לשמור את כל המצוות כולל שבת.


לעניין טבילת נידה, כאמור בפתח דבריי הוראות הרבנות הראשית לישראל שלא תטבול, אך אני מכיר אישית דיינים בבית הדין לגיור שעודד נשים לפני תהליך הגיור ללכת לטבול, כדי להתרגל לקיים מצוות, ולא חששו לטעמים המופיעים בחוברת הנ"ל לאסור (שיש מהראשונים שסוברים שמי שטבלה לנדתה בדיעבד התגיירה, ושבעלה עלול להורות היתר לעצמו לקיים יחסי אישות עם גויה אחרי טבילה).

האגרות משה (יורה דעה ב, ז) דן באריכות האם גוי שמקיים מצוות מקבל על כך שכר, ונראה שמסקנתו לומר, שגוי נחשב לאינו מצווה כלל, ולא מקבל שכר אפילו כאינו מצווה ועושה. האגרות משה עצמו מציין שם שיש רבים שאומרים שיש לו שכר, אך טוען שאין בדעתם הגיון. אבל דווקא נראה בפשיטות מהרמב"ם והרדב"ז הפוך.



יש להוסיף, שמבחינה מעשית חינוכית וזוהי גם דרישת בית הדין, שמועמד לגיור, צריך להתחיל לשמור מצוות עוד לפני הגיור, על מנת שיהיה רגיל במצוות לאחר הגיור.


לסיכום, גוי המועמד לגיור רשאי ללמוד תורה, לשמור שבת ולהניח תפילין, וכך מקובל להורות בבתי הדין לגיור בישראל. לעניין גויה המועמדת לגיור, יש להורות לה שהיא רשאית לקיים את כל המצוות, ולעניין טבילה במקווה (אם היא כבר מעוניינת להתחיל), עליה להתייעץ עם דייני בית הדין במפגש הפיילוט (פתיחת תיק).


לעניין מועמדת בקדם-גיור, אפילו אם אינה עובדת עבודה זרה, יש לדון מתי היא נקראת שהיא מועמדת לגיור, שהרי כל זמן שלא קבלה את אישור הוועדה, היא איננה נחשבת למועמדת לגיור, ולכאורה, צריכה להיות אסורה בלימוד תורה ובשאר מצוות. ובכל זאת, נראה לי, אף על פי שלא התעמקתי בעניין, שמרגע שמתחילה בתהליכים אקטיביים לקראת גיור, היא נקראת רשאית לשמור מצוות ככל מועמדת לגיור.


אשר פויכטוונגר




(התשובה התקבלה מהרב אשר פויכטוונגר)

רבני ורבניות בית הלל עונים לשו"ת גם בפייסבוק - http://www.facebook.com/B.Hillel