לג בעומר

שלום וברכה,
לגבי הדלקת נרות לעילוי נשמתם של צדיקים.

ראשית לגבי המקור להדליק נר עבור קרוב שנפטר.
כתוב בפסוק: "נר ה' נשמת אדם".
וכתב רש"י על הגמרא במסכת מועד קטן דף כה עמוד א:
"דתורה קרויה נר, שנאמר "כי נר מצוה ותורה אור", ונשמה נקראת נר דכתיב: "נר ה' נשמת אדם"."

ועיין בשו"ת יביע אומר (חלק ד - יורה דעה סימן לה אות ב שכתב):
"נוהגים להדליק נר שמן בבית הנפטר כל שבעה, כי נר ה' נשמת אדם. וכמ"ש רבינו הקדוש (בכתובות קג) נר יהא דלוק במקומו. וכתב הגאון יעב"ץ בהגהותיו שם, שאולי מכאן סמך למנהג."

וכתב הרמ"א (אורח חיים הלכות יום הכפורים סימן תרי סע' ד): שיש להדליק ביום כיפור "נר נשמה לאביו ולאמו שמתו".

לגבי הדלקה עבור צדיקים.
עיין בילקוט יוסף (קצוש"ע יורה דעה סימן כח סעיף ב) שכתב: "מנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ועילוי נשמתם".
ונראה שמקור למנהג זה מבוסס על דברי הגמרא (תלמוד בבלי מסכת פסחים דף ח עמוד א):
"צדיקים דומין בפני שכינה - כנר בפני האבוקה".

ולמעשה,
יש בהחלט מנהג יפה להדליק נר לעילוי נשמתו של צדיק שנפטר, ובפרט ביום פטירתו.
ניתן להדליק נר אחד עבור מספר צדיקים, אך המדקדקים מדליקים עבור כל צדיק נר בפני עצמו.

לסיום, חשוב שנזכור את דברי הרמב"ם, שעיקר הקשר לצדיקים הוא דרך לימוד התורה שחידש בעולם ולמידה מדרכי הנהגתו, כפי שכתב(הלכות אבל פרק ד הלכה ד):
"הצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם שדבריהם הם זכרונם".

בברכה רבה
הלל מרצבך