שאלה
שלום,
אשמח לעזרה בנושא המעיק על חיי באופן שורשי כבר הרבה שנים.
הגעתי למצב בו אינני אוהבת או מכבדת את עצמי, כשחיפשתי דרכים לכיבוד העצמי מצאתי שעלי לקיים מצוות כיבוד אב ואם, את אבי אני מכבדת ויראה, את אמי לא. אינני מתנהגת באופן שיכול להקרא מכובד. הסיבה שלי לכך היא התנהגותה של אמי, שבמשך שנים מתייחסת אליי ככשלון, אכזבת חייה, "סוס מת" "מקרה אבוד" לדבריה (כיוון שלא עניתי על ציפיותיה בתור אם, אין בידי ממון, אינני נשואה ואין לי ילדים, אני בעלת מקצוע פשוט יחסית.), אמי נוטה להשתמש במילים חריפות וקשות אשר במשך השנים והדרך היחידה שלי להפסיק את מטר העלבונות שלה הוא בחריפות דומה, לבסוף מצאתי את עצמי חוזרת על המילים הללו בפני עצמי. כל התייחסות שלה אלי נעשית בכעס, בעלבון, בביטול הרגשות שלי, ולמעשה, לדעתה, אינני שווה כלום. ולמעשה זוהי באמת אותה תחושה שמלווה אותי, עד כדי שנאה ואף מחשבות אובדניות. אני נואשת לאהוב את עצמי ולכבד את עצמי, מה עלי לעשות מול אמי, אנא עזרו לי והעניקו לי תשובה מעשית.
תשובה
שלום וברכה,
קראתי בסבלנות את את מה שכתבת, וניכר מדברייך שאת בתקופה לא פשוטה בחייך.
כשאדם לא אוהב את עצמו מאוד קשה לו להתקדם בחייו.
פעמים רבות נוצר מצב שמחוסר אהבה עצמית חלילה ניתן להגיע לדיכאון ודברים נוספים שאינם טובים לנפש האדם.
לגבי אימך, את בהחלט נמצאת במצב מורכב. חיוב כיבוד הורים קיים על פי ההלכה גם אם הוריו פוגעים בו.
אך העצה הטובה על פי ההלכה לילד שנפגע מהוריו היא להתרחק מהוריו שפוגעים בו.
ולכן אולי כדאי לך למצוא מקום אחר להתגורר בו לבד או עם חברות, מבלי שאמך תפגע בך, ותאלצי לפגוע בה בחזרה.
אולי כך תצליחי לשקם את בטחון העצמי שלך לאט לאט, ותיכנסי למסלול חיים בריא ויציב, שיאפשר לך בהמשך למצוא בן זוג מתאים.
יש לציין, שכיוון שאינני מכיר אותך אישית, ואינני מכיר את המורכבות של חייך יהיה לי קשה לתת עצה חד משמעית.
אך הכיוון שאת צריכה ללכת אליו הוא לנסות להעמיד את עצמך על הרגליים, כדי שתצליחו להתקדם בכל התחומים.
הייתי ממליץ לך מעבר להשתדלות מעשית, להרבות בתפילה על העניין. ה' יתברך אוהב אותנו ורוצה שנפנה אליו בכל צרותינו.
בברכת הצלחה גדולה ומרובה,
פסח כשר ושמח,
הלל