יום טוב שני לתושבי חו''ל שנמצאים בארץ

שלום!
אני תפילה שאחיך ייקבע את מקומו הקבוע בא"י יחד עם בני משפחתו שכבר כאן. בשורות הבאות אכתוב מה שאני חושב שהיו מורים רבותיי, שהם פסקו בהחלט שדין יום טוב שני הוא חובה על האדם ולא תלוי במקום שבו הוא נמצא ביו"ט שני.
בתקופת הביניים הזאת, אם יש לו דירה קבועה והוא מתכנן לבוא לא"י בקביעות בשלשת הרגלים אז כתב הגרש"ז אויערבך שנוהג כבני א"י יום אחד. (מנחת שלמה א, יט) וכן הורה סבי הגר"א פויכטוונגר זצ"ל.
אם מעתה, הוא יימצא בא"י יותר ממחצית הזמן - אז הוא נחשב לבן א"י.
אם יש לו כבר דירה קבועה בא"י, והוא נמצא בחו"ל חלק גדול מהשנה רק מתוך אילוץ והוא מתכנן לעלות לארץ כשייגמר האילוץ אז הוא נחשב בן א"י. אבל אם יש לו דירה קבועה בא"י ובחו"ל והוא מתגורר בשני המקומות אז כיוון שבינתיים רוב השנה הוא בחו"ל אז דינו כבן חו"ל.

אך אמנם ראיתי שיש פוסקים בדין האחרון ובכל מקרה של אדם שמבקר בא"י ודעתו לעלות לארץ ובמיוחד כשיש לו ילדים בארץ ינהג בזמן שנמצא בארץ כבן א"י, וכשנמצא בחו"ל כבן חו"ל. והסיבה לכך כי יש לדעתם ספק האם יום טוב שני הוא חובה התלויה על האדם או תלויה במקום ובהצטרף סיבה נוספת אז הם פוסקים שבן חו"ל הנמצא בארץ דינו כבן א"י.

התשובה נתנה ע"י הרב אשר פויכטונגר