שאלה
עד כמה יש להקפיד להקדים את ברית המילה. והאם חשיבות הזריזות גדולה גם על חשבון מומחיות המוהל?
תשובה
בס"ד
פעמיים נכתב "בעצם היום הזה" בפרשת המילה [(בראשית יז,כג)(בראשית יד כו)] ופירש אבן-עזרא: "בעצם היום הזה - ולא אחר לעשות הדבר." וכך אמנם מובא בגמרא (פסחים ד.), שאע"פ שכל היום כולו כשר למילה, מכל מקום "זריזין מקדימין למצוות, שנאמר 'וישכם אברהם בבקר'." וכן פסק מרן בשו"ע (שו"ע יו"ד רסב,א): "ומלים מיד בבקר."
עד כדי כך חשובה היא זריזות זו, שהתירו להקדים ולקרות קריאת-שמע בזמן שעלה עמוד השחר, כדי שיספיקו למול מיד לאחר התפילה (מגן-אברהם נח,ג). ויש שאפילו אסרו על אבי הבן והמוהל לאכול קודם המילה (נחלת צבי סי' רסב), איך ניתן איפוא לאחר את המילה עד חצות היום, ואפילו עד לפנות ערב?
אולם בימינו חברו טעמים שונים כדי לאחר את המילה: ממתינים לאורחים מכובדים שיגיעו מרחוק, האולם יעמוד לרשות המשפחה רק אחר הצהרים, מזמינים מוהל מסויים שמתפנה משאר עיסוקיו ומילותיו רק בשעות מאוחרות וכדומה. ויש שמצאו אסמכתא באותן מלים "בעצם היום הזה", שהמילה צריכה להיות בעיצומו של יום, בצהרים (אף שמהגמרא, כאמור לעיל, לא משמע כך).
לפיכך למעשה יש לנהוג כדלהלן:
1- לכתחילה יש להקדים את המילה ככל האפשר בבקר. אולם אם יצא מזה מחלוקת או סכסוך משפחתי, שיהיו אורחים שלא יוכלו להגיע - גדול השלום ומותר לאחר.
2- יש להשתדל לקחת מוהל מומחה וצדיק. אם הלה תפוס בשעות היום המוקדמות, מותר לאחר את המילה עד שיתפנה.