שאלה
האם מותר להכין אוכל מיום ראש השנה אחד ליום המחרת?
תשובה
בס"ד
שני ימי ר"ה נקראים "יומא אריכתא" ולכן ביצה שנולדה ביום א' דראש השנה אסורה בב' דר"ה, מה שאין כן בשאר שני ימים טובים שבחו"ל, שאם נולדה בראשון, מותרת בשני. ודין זה לחומרא, אבל בכל יו"ט אסור לבשל ולאפות מיום ראשון לשני למרות "יומא אריכתא".
ולפיכך צריך להזהר שלא להכין את השולחן מיו"ט א' של ר"ה לליל יו"ט שני וגם לא להכין אוכל ליו"ט שני גם בדרך המותרת.
אולם אם מבשלים אוכל עם בשר או עם עוף וככל שמרבין בבשר הרי התבשיל טעים יותר, מותר להרבות ביו"ט ראשון וכדי שישאר ליו"ט שני, אך מטעם שרוצה להשביח את התבשיל ולא בשביל לבשל ליו"ט שני.
וכל זה באוכל שע"י ריבויו נעשה טעים יותר אבל לא בשאר אוכלין שאין בהם תועלת, כגון מים חמים.
ויש אומרים שמותר למלא דוד של מים חמים ולחממו אף שלא ישתמש אלא בחלק ממנו.
למעשה צריך להורות שהאשה תכין את כל מצרכי האוכל בערב יו"ט ולא ישאר לה אלא לחמם בראש השנה את האוכל באש שהוכנה מערב יו"ט.
ואין לכבות את האש אלא באמצעות שעון המיוחד לכך.
וכן אדם שלקח שופר לביתו לתקוע לאשה או לחולה ורוצה להחזירו לבית הכנסת ביו"ט בשביל מחר, אעפ"י שזה לצורך מצווה אסור לעשות כן כיוון שזו הכנה, אלא אם רוצים שהשופר יוחזר לביהכ"נס לאפשר למי שלא שמע תקיעות לתקוע בו.
יש להעיר, למרות ששני ימי ראש השנה, "יומא אריכתא" הם, אומרים שהחיינו גם בליל שני של ראש השנה בקידוש, ונוהגים להכין פרי חדש. אך אם אין לו, יברך גם כן, והנוהגים כהרמ"א מברכים שהחיינו גם בתקיעת שופר ביו"ט שני.