שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב,
יש לי בעיה כבר המון זמן ואני באמת במקווה בעז"ה שאולי בפניה זו אוכל לפתור אותה.
היה לי חבר רציני שהקשר שלנו התחיל באמצע כיתה יא' שנמשך שנה עד אמצע כיתה יב'.ב"ה כל משך הזמן בינינו הקפדנו על שמירת נגיעה. הסיבה שנפרדנו היא בגלל שחבר שלי החליט שהוא רוצה להתחיל להתחזק ומפריע לו שהוא נמצא בקשר עם מישהי. אני קיבלתי את ההחלטה שלו. הפרידה שלנו היתה ממש קשה. לאחר הפרידה לא דיברנו המון זמן. אבל אחר כך ראינו שזה לא אפשרי אז חזרנו לקשר ושוב ניתקנו בגלל אותו סיבה(שהוא רוצה להתחזק).-מקרה זה של חזרה ופרידה חזרה על עצמה מספר פעמים רבות וכל פרידה היתה יותר קשה מהשניה. עכשיו אני נמצאת בשירות לאומי והוא נמצא בישיבה שיעור א'. הוא אמר לי בפעם האחרונה שדיברנו שהוא רוצה התמסרות נפש מלאה לתורה ושהוא לא מצליח ללמוד כמו שצריך בגללי אך לא מסוגל לנתק את הקשר בינינו לגמרי. אני לא יודעת מה לעשות..אני כ"כ אוהבת אותו ורק המחשבה שננתק לגמרי את הקשר אוכלת אותי.. האם יש לך אולי פתרון בשבילנו..?
תשובה
ב"ה
שלום,
אם התחושה היא שמדובר בקשר שיוביל ליחסים ארוכי טווח, אינני רואה סיבה לנתק אותו לגמרי.
אני מאמין שדברים שיש להם מימד עמוק ופנימי, לא מזיקים להתקדמות בחיים.
יחד עם זאת, צריכים לשבת יחד ולתכנן לאן אתם רוצים להוביל את עצמכם, מה תכניותיכם בשנים הקרובות, וכו'. לא נכון להתייחס לזה בשלט רחוק.
דברו בניכם ואח"כ פנו למי שמכיר את שניכם.
והעיקר,
בשמחה, באמון, ברוגע.
אלו ימים יפים.
בברכה,
שי