האם לפחד מ"קפידא"?

בס"ד

מספרים על הרב חרל"פ שפעם אחת הוא היה קרוב לגילוי אליהו. ופתאום היתה לו קפידא על מישהו מבני משפחתו. משהו קטן. משהו בלב. אפילו לא כעס. בודאי לא צעקות. רק שניה של קפידא בלב ומיד הוא איבד את כל ההשגות והמדרגות הרוחניות שלו.
מספרים שאחר כך הוא למד את הלקח והגיע לאותה מדרגה ולא הרשה לעצמו אפילו לא קפידא של רגע אחד בליבו. מה קרה אחר כך?
לא מספרים.

קפידא של צדיקים היא דבר מסוכן. ואני מכיר מישהו צדיק שהקפיד על מישהו שגרם לו רעה גדולה וביטול תורה לתלמידים רבים, ומיד הוא ניזוק וגם בני ביתו ניזוקו קשות. הסיפור הזה קרה לפני שבוע בדיוק ולכן אני כותב לך אותו להבין שקפידא של צדיקים היא דבר מסוכן.

לעומת זאת מי שרגיל להקפיד ולכעוס ולהתרגז על כל דבר שטות. - לא מתייחסים אליו בשמים כלל. בודאי מי שמקפיד על דבר שלא ראוי להקפיד עליו - אין בקפידתו כלום.

למעשה - אל תלחץ מממי שמאיים עליך בקפידתו. אבל אל תהיה אדם שרבים כועסים עליו. אל תתן לאחרים סיבה לכעוס עליך. תהיה כמו שאמור בפרקי אבות:

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ, נִקְרָא [רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת, ]ּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה, וּמַכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק חָסִיד יָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת, וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָה וּגְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה, וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה, וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק, [וְהוֶֹה צָנוּע וְאֶרֶךְ רוּחַ, וּמוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ, ]וּמְגַדַּלְתּוֹ וּמְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים:


בהצלחה