שאלה
ב"ה
שלום כבוד הרב
להלן קטע ושמתי סימני שאלה היכן שלא מבין
תורה תמימה
כי הוא זה - [מלמד דבעינן הודאה ממין הטענה] [ב"מ ה' א']:
(ת.ת: שאם (מי ??? ) טענו סאה של חטין והודה לו (מי ??? ) בסאה של שעורים פטור, ובב"ק ל"ה ב' מסיק הגמ' דאפילו מדמי שעורין פטור...), והטעם כתבו התוס' דכיון דאינו תובעו שעורין הוי כאילו מחל לו שעורים, ואמנם קיי"ל דמכ"מ נשבע היסת:
תודה משה
תשובה
מדובר באדם שתובע מחבירו משהו שהוא חייב לו. חבירו מודה שהוא חייב, אך משהו אחר.
התובע הוא זה שטוען. והנתבע הוא זה שמודה לו.