בל תוסיף

בס"ד

על דברי האשה לנחש "ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלקים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון" מביא המדרש (מובא ברש"י): הוסיפה על הציווי, לפיכך באה לידי גרעון, וסמכו בזה על דברי שלמה (משלי ל) "אל תוסף על דבריו, פן יוכיח בך ונכזבת". ואכן, כך נהג הנחש - דחף את האשה אל העץ, ולאחר שנגעה בו ומאומה לא קרה לה, אמר לה: כמו שבנגיעה לא מתת, כך באכילה לא יקרה לך כלום.
דברים כדרבנות! אבל הרי אנחנו בעצמנו נוהגים כך! למשל, בתורה כתוב "לא תבשל גדי בחלב אמו" - בשר חיה ובהמה במשמע - ואילו חכמים אסרו עלינו לאכול אף בשר עוף בחלב. ואכן, אם היה אומר אדם שבשר עוף אסור לאכלו בחלב מן התורה, היה עובר ב"בל תוסיף"; אבל אם הוא אומר: חכמים הם שאסרו עלי את אכילת העוף בחלב כדי שלא אכשל ואבוא לידי אכילת בשר בהמה בחלב - אין בכך כל איסור.
אדרבה, בכך קיימנו דין "ועשו משמרת למשמרתי" - עשיית סייג וגדר לדברי תורה, להרחיק את האדם מן העבירה. וכך היא לשון הרמב"ן (דברים ד): "ומה שתקנו חכמים משום גדר ... זו היא מצוה מן התורה, ובלבד שידע שהם משום הגדר הזה, ואינן מפי הקב"ה בתורה."

ועוד מגדרי איסור "בל תוסיף":

1 -האוכל בפסח יותר מכזית מצה, אינו עובר משום "בל תוסיף".
2- כהן שיוסיף בעלייתו לדוכן על נוסח הברכה, עובר משום "בל תוסיף".
3- לעומת זאת, רשאי כהן לעלות לדוכן פעם נוספת בביכנ"ס אחר, ואין בזה משום "בל תוסיף".