אשר יצר - שאלה וסיפור

בס"ד

כן. וזה ממש ברכה שאפשר לברך בכל הכוונה האמיתית. כי הכוונה בה היא כל כך מובנת. וככל שהעולם המדעי מתפתח. הכוונה בברכה זו היא קלה ועמוקה יותר.

**************

ואומרים בשם החפץ חיים כי המברך ברכת אשר יצר בכוונה יש לו סגולה למנוע מחלות רבות. ושמעתי על זה סיפור. (לא יודע אם הוא אמיתי, למרות שכך זה נראה. בכל אופן הוא יפה)

יעקב חוזר לביתו לאחר יום עבודה מפרך ולפתע מרגיש כאבים בגופו. יעקב מחייג לקופת החולים וקובע תור.הגיע זמן התור ויעקב מגיע ונכנס לרופא. הרופא שואל כמה שאלות ואומר ליעקב שעליו לבצע צילומים באזור המעיים.

יעקב עושה כדברי הרופא ולאחר מספר ימים מגיע שוב לרופא והצילומים בידו. הרופא מתבונן בצילומים, מתבונן עמוקות, והנה מבט של חרדה עולה מפניו, הוא מניד את ראשו מצד לצד ואז ומישיר מבטו ליעקב: "מה שאני הולך להגיד לך זה לא דבר קל לשמוע, אך אין ברירה, אתה חייב לדעת את האמת. צילומי המעיים שלך מראים שישנו חיידק אלים ביותר הנמצא במעיים שלך. מדובר בחיידק מסוכן מאוד. כדי לנסות לטפל בבעיה אתה תצטרך לעבור ניתוח די מורכב שאומנם סיכויי ההצלחה שלו הם לא מאה אחוז אבל נקווה מאוד שבעזרת ה' הכל יהיה בסדר." יעקב מסתכל ברופא, פניו מלאות חרדה ופחד. "מה?! מה זאת אומרת חיידק?! אצלי בגוף?! איך זה יתכן?? אדוני הרופא, האם לפחות לאחר הניתוח אני אחזור לתפקד כרגיל?" "צר לי לומר לך, אך המקרה הזה הוא לא פשוט, גם לאחר הניתוח אתה לא תוכל לחזור לחיים רגילים". יעקב שומע זאת ועיניו מוצפות בדמעות...

"אין יאוש בעולם כלל", נזכר יעקב במשפט שאמר ר' נחמן מברסלב. 'אסור לי להתייאש, אני חייב להאמין ולבטוח בה' שבעזרתו יתברך הכל יהיה בסדר, אני אלך לרב, וישועת ה' כהרף עין". מגיע יעקב לרב ומספר לו על דברי הרופא. שומע זאת הרב ולאחר כמה הרהורים פותח את פיו ואומר: "אנחנו צריכים תמיד לזכור שהרופאים הם רק השליחים, שליחים של ריבונו של עולם הטוב. הכל זה משמים. עלינו לבדוק את מעשינו ולעשות חשבון נפש. זה מה שבאמת יפתור את הבעיה. אני רוצה להגיד לך משהו שאם תעשה זאת אני יכול להבטיח לך שאתה תהיה בריא בע"ה. יש ברכה שצריך לומר כל פעם שיוצאים מהשירותים-"ברכת אשר יצר". ברכה נפלאה וחשובה שבה מודים לה' על החסד הגדול שעושה איתנו שאדם יכול להוציא את הפסולת מגופו. אומר החפץ חיים: ברכת אשר יצר בכוונה בכוחה למנוע מחלות רבות. אם תקבל על עצמך להגיד את ברכת אשר יצר כל פעם לאחר שעשית את צרכיך בכוונה גדולה, מובטחני לך שה' ישלח לך רפואה שלמה".
לאחר שבוע שלם מלא תפילות ותחינות רבות מעומק הלב, הגיע היום הגדול. יעקב מגיע לבית החולים שם הוא רואה את הרופא המנתח מתקרב לעברו. יעקב פונה לרופא ואומר: "אדוני הרופא, לפני שאתם עושים לי את הניתוח, אני רוצה שקודם כל תעשו לי שוב צילומים כדי לבדוק שבאמת יש עדיין את החיידק". הרופא שומע זאת, מסתכל על יעקב במבט של תימהון ואומר: "מה?! מה קרה לך?! ברור שהחיידק עדיין שם, חבל על הזמן היקר, אנחנו צריכים למהר להתחיל בניתוח". "לא! אדוני הרופא, אני ממש מצטער, אני קיבלתי על עצמי לברך את ברכת אשר יצר בכוונה ואני יודע שהכל יכול להשתנות". הרופא מסתכל על יעקב כעל משוגע ואומר: "תשמע אדוני, אם אתה כל כך רוצה, לך לחדר שם ממול, תגיד להם שיכניסו אותך ראשון כדי לעשות צילומים, ותראה שאתה סתם מלא באשליות."

יעקב הולך במהירות מלא תיקווה ונכנס לחדר הצילומים. כעבור שעה יעקב יוצא ובידו הצילומים. הוא מגיש אותם ביד רועדת לרופא וכולו מלא ציפייה ותפילה. הרופא לוקח את הצילומים כשדי ברור לו שזה חסר תועלת , ומתחיל להסתכל היטב בצילומים. והנה מבטו של הרופא משתנה, מבט גדול של תימהון מופיע על פניו, ולפתע חיוך עולה על קצות שפתיו, הוא מסתכל על יעקב וצועק: "נס!!! קרה לך נס!!! זה בלתי יאומן!!! החיידק פשוט נעלם! בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה!". יעקב רק שמע את המילה נס וכולו זורח מאושר, הוא מחבק את הרופא ודמעות של אושר נקוות מעיניו, ומפיו יוצא משפט : "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו! ".
כל הניתוחים, כל התרופות זה רק אמצעי. מעשי האדם הם אלה שקובעים. בחירה בין טוב לרע, בין חיים למוות.

ברכת אשר יצר- ברכה חשובה מאוד שצריך להגיד כל פעם לאחר שאדם עושה את צרכיו בין קטנים ובין גדולים, לאחר שיטול ידיו במים וינגבן. גם מה שנראה לנו ברור מאליו זה בעצם לא ברור מאליו. הכל ניתן לנו בחסדי ה'. לא מגיע לנו כלום. זה שאדם יכול להוציא את הפסולת מהגוף זהו נס עצום, זה לא ברור מאליו, הכל בחסדי ה'. ברכת אשר יצר בכוונה ביכולתה למנוע מחלות רבות וזוהי סגולה לחיים ארוכים ובריאים.


כל פעם שעושה צרכיו בין קטנים ובין גדולים, אחר שיטול ידיו וינגבן, יברך ברכה זו:
בָּרוּךְ אַתָּה אֲד-וֹנָי, אֱ-ל-וֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחוֹכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים (כמו: האף, האוזן והפה) חֲלוּלִים חֲלוּלִים (כמו: המעיים, הלב והכרס). גָלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִיסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶאִם יִסָּתֵם אַחַד מֵהֶם אוֹ אִם יִפָּתַח אַחַד מֵהֶם, אִי אֶפְשָר לְהִתְקַיֵּם אֲפִילּוּ שָׁעָה אֶחָת. בָּרוּךְ אַתָּה אֲד-וֹנָי, רוֹפֵא כֹל בָּשָׂר (שבלי יציאת הפסולת מהגוף היה האוכל מתעפש במעיו ומת ח"ו) וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת (שהגוף פולט רק את הפסולת ולא את כל האוכל וזה נס ופלא).