קיראת שמע שעל המיטה

,ראשית כל אני מתנצל על העיכוב במתן התשובה.

בקריאת שמע על המיטה יש פנים שונות של רעיון אחד– התפילה לקראת השינה בבקשה שזמן זה יהיה בטוח מכל נזק. האדם מודע לכך שכאשר הוא ישן הוא מאבד את השליטה על חייו ופונה אל הקב"ה שישמור עליו בזמן זה ויחזירו לחיים אקטיביים בזמן היקיצה מהשינה. חז"ל, כבר בתקופת התלמוד, נתנו לתפילה זו שלשה ניסוחים שונים:

האחד הוא בברכת "המפיל", בו אדם מבקש מא-להים המפיל חבלי שינה בין השאר " שתשכיבני לשלום, .... ותצילני מפגע רע ומחלאים רעים ואל יבהלוני חלומות רעים והרהורים רעים, ותהא מטתי שלמה לפניך, והאר עיני פן אישן המות". (ברכות ס ע"ב)

השני הוא באמירת קריאת שמע על המיטה, המגנה על האדם וכך הוא הולך לישון מתוך דברי תורה. (ברכות ד ע"ב)

והשלישית אמירת פסוקים שונים המתארים את ההגנה שהקב"ה נותן לבני האדם כגון, "יושב בסתר עליון", "יפול מצדך אלף " ועוד פסוקים המפורטים בסידורים. (שבועות טו ע"ב). אמנם יש דיון מסויים האם הרמב"ם פסק את אמירת פסוקים אלו שהוא הסתפק באמירת קריאת שמע, אך בכל מקרה הטור והשולחן ערוך פסקו את הדברים כלשונם וכך נוהגים רבים כפי שעולה מהסידורים השונים.

בעוד שאמירת ברכת "המפיל" וקריאת שמע הן חיוב ממשי, אין חיוב דומה באמירת פסוקי ההגנה, אלא אמירתם תלויה ביכולת והצורך של האדם לאמרם. על כן פסק המשנה ברורה (רלט, ט) "כל אלו הפסוקים שנהגו לאומרם הוא להגן שלא יבוא עליו ח"ו דבר רע. ואם הוא חולה או אנוס די במה שיאמר פרשה ראשונה של ק"ש וברכת המפיל לבד". דומה ומי שאמירת פסוקים רבים אינה מועילה לו אלא ההפך, אפשר לגביו לומר שטוב מעט בכוונה מהרבה בלא כוונה.

עם הזמן התווסף פן נוסף לשעת ההשכבה והוא חשבון הנפש שעושה האדם בסופו של יום, וכחלק מחשבון נפש זה תקנו אחרונים את התוספות שהאדם מוחל למי שפגע בו וכד'. מנהג ה ראוי ויפה, אך אין חייבים בו לא מתקנת התלמוד ואף לא מתקנת האחרונים. אך מי שעיתותיו בידיו ודאי שחשבון נפש יומי הוא ראוי ויפה.

כל טוב

יוסף

הרב יוסף סלוטניק הוא רב מרבני בית הלל