איך מתגברים על מחשבות רעות במהלך התפילה?

שלום שואל יקר,

מחשבות מטרידות וטורדות הן אולי אחד האתגרים הגדולים שיש בכל נושא התפילה.. אשריך שאתה לא נשאר שם אלא מחפש לצאת מהמקום הזה, תודה לך על התזכורת הזו.

אוקיי אז מה עושים?

יש כמה אופציות, ונחלקן ל 2: במהלך התפילה ושלא במהלכה.

במהלך התפילה:

1. לכתוב – כל מחשבה שעולה ומפריעה במהלך התפילה, מותר לכתוב על איזה פתק, את המחשבה לפרטיה. הדבר מאפשר לנו לשים אותה בצד ולהתקדם בחלקים האחרים. אנחנו עוד נשוב אליה, לאחר התפילה.

2. "לשהות שעה אחת קודם" – חסידים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה, וזאת למה? אולי בדיוק בגלל הנקודה עליה אתה מדבר. אנחנו מגיעים לתפילה לעתים טרוטי עיניים, לעתים במהלך יום קשה. השהייה לפני, נותנת לנו במה לחשוב, גם לפרוק אם צריך (אפשר לפרוק לתוך הפלאפון, ממש לכתוב, או להקליט לעצמי). ולכן אולי שווה יהיה להגיע לתפילה מעט לפני, ואז לאפשר לעצמי "לארגן את המחשבות".

3. לתת למחשבה מקום – ולעתים, נכון גם לשלב את המחשבה בתפילה, ר' צדוק הכהן מלובלין, סבר שכל מחשבה שעולה בתפילה, יש לה חלק מסוים מהתפילה של אותו יום, יש לה משמעות.

התפילה היא עבודה שבלב, ומחשבה שטורדת אותי, היא חלק מליבי! ולכן, נכון גם לשלב אותה, לתת לה במה, להפוך אותה ממטרד – לנקודה קריטית. תוכל להוסיף את השיח עם הקב"ה בבקשות "בשומע תפילה" או לפני יהיו לרצון אמרי פי" פשוט להכניס אותה, את חוסר ההבנה, את האתגר והניסיון, הקושי וחוסר ההבנה גם הם חלק מהתפילה! ואולי שווה גם לנסות לתת להן גם דרור דרך התפילה, בנתיב שלה.

לפני התפילה:

1. התבודדות – אחד הדברים המדהימים אולי שאפשר לעשות היא לדבר עם ה' ככה, פשוט, את כל הכעסים, וכל הכאבים וכל השאלות. לומר אותן כהווייתן בלי צנזורה ובלי שבלונה. כשאנו ממש אומרים את הדברים, מלבד העובדה שזה מייצר קשר אחר עם ריבונו של עולם, גם לנו פתאום הדברים ניצבים למולנו, נתנו להם מקום בעולם הזה שלנו.

2. ללמוד – כפי שאמרנו, תפילה היא עבודה שבלב, ולעיתים מערכת הציפיות שלנו לא תואמות את תפקידה, לעיתים יש לנו חוסר הבנה, ולעיתים האתגרים והעול שבחיינו, משכיחים מאיתנו את שידענו. ולכן אולי שווה ללמוד על הנקודות שמפריעות לנו, שמעוררות בנו תחושות לא טובות וכד'. ככל שניתן לדבר גם מקום דינאמי של למידה – כך גם נוכל לגדול מהמקום הזה שבו אנו נמצאים.

3. לחמול על עצמנו – לא פעם אנו טובעים במחשבות, או תובעים דברים, שהם לאו דווקא נכונים לנו. לעיתים האכזבה מהחיים, נקודות שלא מתיישבות לנו כל אלו מייצרים אצלנו כעסים והאשמות. ולפעמים אנו צריכים פשוט לומר "אני לא מבין", כל מה שנכתב קודם, הוא בכיוון של כן להבין, וכן לנסות ללמוד ולראות. אך יש גם מקום בנפש שאומר "עד כאן" אני גם מרים את ידיי ואומר, אני לא מבין הכל, אני עושה כל שביכלתי, אבל אני גם סומך על כך שיש "בעל לבירה" שיש חישובים שהם מעל הבנתי. מצד אחד שזה יכול להשמע מאד "תבוסתני" אך באמת, כשאדם בוחר בנקודה הזו, ברגעים מסוימים, היא משחררת כל כך, היא מאפשרת לנו, להיות בני אדם..

אז הרבה בהצלחה ליעם, ושוב תודה על השאלה החשובה.

כל הטוב,

חנן