עזר כנגדו

אם הרב מרדכי אליהו זצ"ל נחשב אביהם של ישראל, אין ספק שאשתו, הרבנית צביה, עונה להגדרה אימם של ישראל, היא מרגישה חיבור לכל ישראלי באשר הוא, רוצה להראות לו את האור, לקרבו לעולמה של תורה. עם פעלתנות בלתי פוסקת וסדר יום עמוס מאד היא מתפנה לספר לנו על הרב, על החיים המשותפים ועל דעותיה בנוגע לסוגיות שעלו לאחרונה

"רוצה שאשמיע לך את השיעור שאעביר הערב במערת המכפלה?" שואלת אותי הרבנית אליהו מיד כשאני נכנסת לביתה, רגע לפני מעמד סליחות ענק בחברון. להצעה כזו קשה לסרב והיא מקריאה לי מהדף שכתבה מבלי לפתוח ולו ספר אחד. "האדם זורע את הגרעין באדמה וכמה הוא שמח בתבואה הראשונה, כך ה' שמח בעם ישראל. נאמר 'ישראל אשר בך אתפאר'. ה' רוצה להתפאר בנו בפני כל העמים, בואו נעשה כמצוותו, ניתן לו להתפאר בנו". אני מתפלאת איך היא לא נעזרת בספר והדברים כל כך שגורים בפיה, ובתגובה היא מספרת שעבדה עם הרב הייתה מדפיסה את פירושיו ופסיקותיו, כך שלא נחוץ לה לפתוח ספר, זה מובן לה מאליו.

הרבנית צביה אליהו היא אישה עסוקה. גם לאחר הסתלקותו של הרב מגיעים רבים לביתם בגבעת שאול בירושלים, רוצים ברכה, לשמוע על פועלו של הרב, להרגיש קרובים ולקבל עצה. לא היה פשוט להשתחל בלו"ז הצפוף שלה בימים שבין כסה לעשור, ימים שבהם היא מקבלת אנשים המתדפקים על דלתה ורצה בין הרצאה אחת לשנייה, יום אחד זה הרצאה לזקנות, ביום אחר שיעור לבנות מצווה ועוד הרצאה על טהרת המשפחה לנשים שראו את המקווה רק לפני יום החתונה "אתמול ביקשו ממני להעביר הרצאה לנשים רחוקות מהדת, איך אני יכולה לסרב להזדמנות לקרב רחוקים לקראת יום הכיפורים? יצאתי ב11 בלילה ונתתי שיעור", היא מספרת.

את מרגישה שאת ממשיכה את הדרך והפעילות של הרב?

"כן לצערי הרב. כמובן שלצערי בגלל שהוא עצמו כבר איננו. בתקופה הזו של השנה תמיד העברתי הרבה שיעורים גם שהרב היה חי. אנשים ממשיכים להגיע לכאן, רוצים להרגיש את הקרבה שלו. ותמיד מתקיימים שיעורים. אני עושה את מה שאני מבינה שצריך לעשות, לא חושבת הרבה - פשוט עושה. הייתי שואלת את הרב לפעמים מה לעשות בנוגע לכך וכך והוא היה משיב: 'מה לעשות? לעשות!' ואני ממשיכה עם המוטיב הזה, חבל על כל רגע בחיים שהולך ולא חוזר, צריך לשמור על כל רגע כמו על יהלום ולכן חשוב תמיד להיות בעשייה, מה שמנחה אותי והנחה תמיד את הרב זה החשיבות לעזור לעם ישראל בכל מצב".

איך הייתם מתכוננים לראש השנה ויום הכיפורים?

"אצלנו כל יום היה כמו ראש השנה, הכוונה היא שכל יום נזהרים לעשות מה שצריך, לא לעשות דברים שאסור, להתפלל בכוונה, לעשות רצון ה'. לקראת החגים מה שאפיין במיוחד היה הרבה שיעורים והרצאות בבית ובחוץ, לקבל רחוקים, לעזור לנצרכים, זה בדם שלנו". ומוסיפה מיד בחרדה "חשוב לי להגיד שהשנה במיוחד צריך לראות את הנס הגדול שעשה לנו אלוקים בזכות שלושת הנערים שנחטפו, גילוי המנהרות והפיגוע הנוראי שתכננו החמאס לפגע דרך המנהרות בראש השנה. הקב"ה קורא לנו להתעורר, ללכת בדרך הנכונה".

צינור ישיר לבורא עולם

הרבנית מספרת שבעבר כל מה שביקש הרב מה' הוא קיבל באותו רגע מענה. "שאני דופקת לשכנה משמאלי בדלת לוקח לה יותר זמן לפתוח מאשר שהרב קיבל את בקשתו מה'. הייתי שואלת אותו איך זה יכול להיות והוא היה אומר שהוא מחובר אל הקב"ה 24 שעות ביממה, עושה את רצונו. שהבן עושה רצונו של האב וקשור אליו 24 שעות ביממה, הוא לא ייתן לו את מבוקשו?"

היה לכם זמן לשבת יחד רק שניכם?

"בלילות עבדנו על ספרים, הוא היה מוסיף הלכות ואני הייתי מדפיסה. מעבר לכך רק לאחר שנים גיליתי שלא ישן בלילות, רק נח 3-4 שעות ביממה לא צריך יותר, הראש היה חושב, איך התפללתי היום אם התפילות היו בכוונה מלאה, אם לא פגעתי באף אדם, באף עובד. בשיעורים שהעברתי אם לא טעיתי בהם. היה עולה לתיקון חצות, לובש שק יושב בחדרו על הרצפה אומר תיקון חצות בוכה על חורבן ירושלים והמקדש". מבינה? היא עוצרת את שטף הדיבור ומסכמת ". הוא היה אש, להבה".

שהתחתנתם הנחת כמה גדול הוא יהיה?

"אני אספר לך סיפור אחד שאומר הכל: בפגישה הראשונה בינינו הוא אמר לי שבגיל 11 הוא קיבל על עצמו נדר לא לאכול בשר. אמרתי לו, 'בגיל 11?!' אמר לי 'כן' והוסיף 'את יכולה לאכול בשר כמה שאת רוצה, אני בסיר שמבושל בו בשר לא אוכל גם את הירקות'. 'אתה יכול להסביר לי למה', שאלתי. והוא השיב: 'מאיפה אדע איזה בשר זה, של סוס או של פרה, אם הייתה כשרה או לא, איך שחטו אותה וכו''. באותו רגע אמרתי לעצמי, צביה, יש לך עסק עם אדם ענק וכל זה מבלי שיהיה לו אבא שינחה אותו שהרי היה יתום. שעה מתחילת הפגישה הוא אמר לי אני החלטתי, אמרתי לו גם אני, רק מה החלטת? שזוהי היא, אמר. ואני בהתאמה אמרתי שגם מבחינתי זה זה".

איך הייתה החלוקה בניכם בבית?

"לא העסקתי אותו עם הילדים, אולי רק שהייתי חולה הוא היה איתם, עבדתי בבנק והייתי חוזרת בצהריים ונמצאת עם הילדים, כביסות, בישולים וכל מה שמתלווה לכך. לא הייתי גיבורה גדולה, מה גם שהוא למד והיה שקוע בלימוד, הוא לא הלך לישון בזמן שאני עבדתי או הייתי עם הילדים. ידעתי שאני נמצאת במקום הנכון, היה שווה לי להשקיע. בחיים לא רבנו, היינו באותו ראש. דיברנו בגובה העיניים גם עם הילדים ומעולם לא צעקנו על ילד. ברגע שההורה מהווה דוגמא אישית, מסביר בנועם, אין שקר ורמאות, אין אנוכיות והילדים סופגים את הטוב. דוגמא אחת הייתה שכששמואל היה בן שנתיים הוא קרא לרב בשמו, מרדכי, מאז החלטתי לקרוא לו גם אני אבא, מחינוך לילדים שיתרגלו לקרוא לאביהם אבא ובשום אופן לא בשם הפרטי, אחר כך המשכתי במנהגי זה מתוך כבוד אליו הייתי קוראת לו אבא או אבאל'ה".

(צילום: עמנואל מימון)

הרב היה אביהם של ישראל, דאג לאחד את כל הפלגים בציבור, דתיים, חרדים וחילוניים, כיצד ניתן לגרום לאיחוד הפלגים בעם ישראל?

"כל אחד צריך לעשות בעצמו כדי לתרום לאיחוד עם ישראל, אם לאיש ציבור אין אינטרסים אישיים, הוא לא חושב שמור לי ואשמור לך ואכפת לו מעם ישראל וארץ ישראל יוכל הוא לאחד את הציבור. בשביל הרב לא היה הבדל בין אדם עם כיפה שחורה לבין אלה שיש להם קוצים על הראש, הוא היה אומר שאם יש עוד כאלה זה אומר שאנחנו אשמים, לא הראנו להם את האור. מעבר לכך, הוא לא בחר אף פעם, היה שם פתק לבן. שהיה הולך לבחירות היה אומר לי במי אבחר כולם האחים שלי, כולם כמו ילדים שלי".

אם הרב לא היה אוהב לערב פוליטיקה ולבחור מדוע בבחירות האחרונות הצהרת שאת תומכת בניר ברקת לראשות עיריית ירושלים?

"ברקת עשה רושם מאד טוב על הרב ואני סומכת מאד על הראיה שלו כי הוא לעולם לא טעה. הרב תמך בברקת ובעשייתו, הוא לא ימכור את המצפון שלו בשביל כסף שהרי הוא לא זקוק לו והוא אדם חכם. לאחר שהרב הלך גם אני תמכתי בו כהמשך לתמיכת הרב".

ואם בפוליטיקה עסקינן, מה דעתך על 'גזירת הגיוס', האם על בני ישיבה להתגייס לצבא?

"מי שלומד תורה כל היום נותן הרבה יותר מאשר מי שעומד בחזית כי התורה שומרת על עמ"י. כל העולם נגדנו ואנו מעט, אם ה' לא ישמור מלמעלה מי ישמור?. כשעמ"י מקיים תורה, יש קיום לעולם וכשעמ"י לא מקיים תורה העולם הופך לתוהו. אלה שיושבים ולומדים תורה חיים בצמצום רב וממשיכים ללמוד תורה כי התורה היא חיינו".

רבנית היא לא רב

היום יש תופעה בה נשים רוצות להיות בפרונט של ההלכה ולראיה לכך יש יותר פוסקות ולמדניות, מה את חושבת על התופעה?

"למדניות לא יכולות להגיע לדרגה של אברך שלומד לפחות 8 שעות ביום. אפשר ללמוד נושאים שקשורים לנשים, כמו טהרת המשפחה”, מסתייגת הרבנית מהשאלה. "אני חושבת שרק רב שעבר מבחנים ולמד שנים יכול לפסוק הלכה. יש אפשרות להיות אשתו של רב ולסייע. אשת רב צריכה לדעת את ההלכות ולענות במה שהיא יודעת ובמה שלא יש לה את הרב על ידה כדי לשאול, הייחוד של אשת רב נמדד בעזרה שהיא מגישה לרב כך שיתאפשר לו ללמוד".

ספרי לי על מקרה שסייעת לו בתפקידו

"הייתה ילדה קטנה שנפגעה ורצו לשים אותה בבית לוינשטיין, ההורים באו אליי בוכים בלילה. עמדתי על הרגליים האחוריות ואמרתי שדבר כזה לא יכול להתקבל על הדעת ושהרב חייב לטפל בהם במידי. הרב אמר לי לקחת את השמן שנשאר מהחנוכייה שהדליק ועד מחר בשעה זו היא תהיה על הרגליים. וכך היה". 'איך מסבירים את זה?', אני שואלת והרבנית עונה בחיוך רחב "היו לו כוחות, הוא היה קדוש. שמר על הפה שלו לא לדבר דברים אסורים, לא לאכול דברים שהם ספק כשר ספק לא כשר, למד תורה. הוא לא מהעולם הזה, מה אני אגיד לך".

הרבנית לוקחת אותי לחדר הלימוד של הרב, הספרים נערמים אחד ליד השני ועל גבי השני, כמו עודנו שם ורק יצא לרגע. הרבנית מראה לי את הספרים בגאווה השמורה למעריצות ומספרת שוב ושוב על גדלותו הבלתי ניתנת לשיעור. "כשהוא למד היה שקוע בלימוד. הייתי יכולה לעמוד לידו שעתיים והוא לא היה שם לב. הרב ידע בדיוק איפה כל ספר, באיזה טור ובאיזה דף. הילדים היו מסמנים לו בשביל שיהיה לו נוח והוא לא היה צריך את זה, אך היה אומר לי שהם עושים זאת מטוב ליבם אז לא להגיד להם כלום".

קשה לך בלעדיו,אני אומרת לה לפני שאנחנו נפרדות. "נו מה", היא נאנחת. "ודאי שקשה בלעדיו, הוא מאד חסר, היה כל כך צנוע ועניו שאפילו לא סיפר לאף אחד מאתנו שהוא כותב ספרים, רק לאחר שהוא נפטר פתחתי את המגירה וגיליתי את כתבי היד שלו שהיום אנו מוצאים לאור. תראי את התמונות שלו מתפלל, תראי איזה אור. כשהוא ביקש על מישהו הוא הגיע לדרגות הכי גבוהות. אשריו ואשרי חלקו בעולם הזה ובעולם הבא".