עשרות יצירות מקוריות של עשרות צעירות דתיות עלו אמש (ב‘) במסגרת התערוכה התשיעית של מצטיינות מגמות האמנות בחינוך הדתי. בתערוכה, שהוצגה במרכז בגין בירושלים, ביקשו היוצרות להביע את אשר מתרחש בעולמן הפנימי. היינו שם כדי להתרשם.
היצירה הראשונה שתפסה את עינינו היא פסל שברירי שנבנה מקליפות ביצים ומוצב על שידת מגירות. היוצרת, רעות מלכיאל מאולפנת ”גילה“ בבית שמש, הסבירה כי "בעבודתי פסלתי את פלג גופו העליון של האדם החושב על פי פסלו של הידוע של אוגוסט רודן. לדבריה, ”דמותו של האדם החושב מסמלת רעיונות מחשבה מעמיקה ועיסוק בתוכן. לעומת זאת, קליפות הביצים מסמלות את החיצוני, את הטפל וחסר החשיבות".
בין כל הציורים שנתלו על הקירות, היצירה "דלתות שמים" שידרה משהו כנה שקשה היה להתעלם ממנו. ”בחרתי נושא שנראה לכאורה יומיומי ופשוט ורציתי להראות שבתוך כל פשטות אפשר למצוא עומק ויופי", אומרת תמר גלבר מאולפנת אמי"ת רעננים ברעננה. "הדלתות הנפתחות מסמלות עבורי הסתכלות רב משמעית ומשמשות מטאפורה להביע את הפנימיות. אני מבקשת להזמין את הקהל להיכנס פנימה בדלתות הנפתחות ולהתבונן בנבכי הנשמה"
עוד יצירה, בין ציור לפיסול, היא "הפאזל החברתי". היצירה מגלמת את סיפורה של אליטל צ'אס מאולפנת ”נגה“ בבית שמש. "ראיתי את החברה כמשהו מפחיד ומאיים", היא אומרת בגילוי לב, "כוח גדול שהאדם הקטן אפסי מולו. הרגשתי שלאדם יש מבחני קבלה כדי להתקבל לחברה והיה לי קשה מאוד למצוא את המקום שלי בתוך החברה".
ממבט מרחוק קשה להבין מה כל כך מיוחד ביצירה "סכרת כדרך חיים“, אך רק מקרוב מבחינים כי כל חלקי חדר הילדים המוצג עשויים מחלקי תרופות של חולי סכרת. "מחלת הסוכרת היא חלק בלתי נפרד מחיי בשמונה השנים האחרונות", מספרת יפעה בנדל מאולפנת ”בני עקיבא“ בכפר פינס (ולמען הגילוי הנאות: אחותו של עבדכם הנאמן). "אחת הדרכים שלי להתמודדות עם המחלה הזאת היא דרך ציניות והומור. 'היפו' ו'היפר', שמות מצבי הקיצון של רמת הסוכר בדם, הן בובות שהכינו חברות שלי שגרמו לי לקחת את העניין יותר בקלות. רציתי להדגיש בעבודה שהעניין של איסור אכילת הסוכר פחות משמעותי לעומת כל הדקירות והמחטים שחודרים לגופי בכל יום".
הציור הבא חמק מעיניי, אולם פליאתו של אחד המבקרים בתערוכה גרמה לי להתמקד בסיפור ובמסר שמאחורי היצירה "עבודת נמלים". עדי ואן דייק, תלמידת אולפנת ”גילה“ בבית שמש, הסבירה כי "כתלמידת לקוי למידה התהליך שעברתי במהלך לימודיי באולפנה הוא תהליך שדומה לעבודת נמלים. הלימודים היו אתגר מפרך שבו חוויתי גם כישלונות, אכזבות ותיסכולים, אך במהלכו למדתי רבות על עצמי ועל כך שאני מסוגלת לעבוד קשה, להתמיד ולחוות תהליכים".
"בעבודתי בקשתי לפשט את המושג 'תהליך' שטומן בחובו אתגר, מאמץ, התמדה, כוח רצון, סבלנות ואמונה. פעם אחת שמתי לב שאחת מאבני המדרכה בשולי הגינה שלנו בקועות. בשקע שנוצר ראיתי אינספור נמלים מתרוצצות ופשוט נדהמתי. לאלו הישגים מרשימים הן הצליחו להגיע, רצפת המדרכה שקועה!".
עבודה נוספת ויצירתית במיוחד היא "דיוקן מסע“, יצירה בה גילפה היוצרת על גבי דלת עץ דיוקן עצמי מדויק להפליא. "בחרתי בדיוקן עצמי כדי לתאר את המקום שבו אני נמצאת כרגע, במעבר בין התקופה הנוכחית לבין שנה הבאה", מסבירה היוצרת עדי רודל מאולפנת ראש צורים. "הדלת מסמלת מעבר בין מקום רגיל ומוכר לבין מקום חדש שבו אצטרך להכיר החברה חדשה ולהסתגל אליה. רציתי להביע את רצוני לקחת יחד איתי להמשך מסע חיי את כל הכוחות והדברים הטובים שאני מקבלת בהווה, בתקווה שאמשיך לקבל זאת ממשפחתי ומחבריי".
"התפרצות" הינה היצירה האחרונה של אביה לוי ז"ל מאולפנת שעלבים. טרם מותה הפתאומי הותירה אחריה אביה ז"ל את היצירה המיוחדת הזאת, שזכתה להופיע אמש בגאון, יחד עם יתר היצירות.
