Warning: implode(): Invalid arguments passed in /srv/sites/kipa.co.il/public_html/cpt/maamar/single.php on line 105
אל מסיבות הפסח בבני ברק ובלוד - כיפה

אל מסיבות הפסח בבני ברק ובלוד

"מעשה ברבי אליעזר ור' יהושע ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא ור' טרפון שהיו מסובין בבני ברק" - היכן היא בני ברק של אז ומידע על הסביבה הקרובה...

חדשות כיפה זאב ח. ארליך 15/12/02 00:00 י בטבת התשסג

"מעשה ברבי אליעזר ור' יהושע ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא ור' טרפון שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם – רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".
סיפור זה מוכר וידוע מנוסח ההגדה של פסח המצוי בידינו – אף שאינו ידוע מכל מקור קדום אחר (מוזכר בחלקו בתספות כתובות ק"א ע"א, ד"ה דחשיב).
רבות נכתב על סיפור מרתק זה, אך אנו נסתפק ביציאה מתל אביב דרומה, על "כביש גהה" בו נחלוף על פני "מחלף מסובים". כאן נדגיש כי לזכותם של קובעי השמות הרשמיים יאמר , שכינוי זה לצומת ומחלף שבכאן – "מסובים" – יש לו על מה שיסמוך ועניינו – הסיפור דלעיל.
גבעה קטנה, תל נמוך מדרום מערב למחלף, מזוהה כאתרה של בני ברק הקדומה. עיר מקראית שנפלה בנחלת שבט דן ומאוחר יותר היה רבי עקיבא – הרב הראשי של בני ברק ואב בית הדין שבה. (יהושע י"ט, מה ; סנהדרין ל"ב ע"ב).
נחלוף על פני המחלף ונמשיך ע"פ השילוט אל לוד. מדוע דווקא לוד ? ובכן, בהמשך תיאור "בית דין יפה" שאדם מצווה ללכת אחריו, מתארת הגמרא מספר בתי דין כאלה. את ביה"ד של בני ברק הזכרנו לעיל, ואילו בהמשך מציינת שם הגמרא : "אחר ר' אליעזר ללוד". כלומר ר' אליעזר היושב במסיבת הפסח בבני ברק, היה הרב הראשי ואב"ד דלוד.
אך לא רק בשל סמיכות פרשיות זו הרחקנו ללוד. סיפור המסיבה בבני ברק, שהובא בפתח דברינו, מוכר ממקור קדום – מן התוספתא, אם כי בנוסח שונה (וגם על ההבדלים שבניהם נכתב רבות):
"מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין בבית בייתוס בן זונין בלוד, והיו עסוקין בהלכות הפסח כל הלילה עד קרות הגבר, הגביהו (השולחן) מלפניהן, ונעדו, והלכו להן לבית המדרש" (תוספתא פסחים פ"י,י"ב).
ספור זה התרחש, כאמור, לא בבני ברק אלא דווקא בלוד, וזו הסיבה העיקרית לבואנו הנה לקראת חג הפסח.
לא שפר חלקה הארכאולוגי של לוד "שלנו", של ימי המקרא ובית שני, למרות שנזכרה בייחוסי בנימין (דבהי"א ח', יב) וברשימת שבי ציון (עזרא ב' ונחמיה ז'), הרי ששרידיה טמונים, כנראה, תחת בתיה של לוד המתחדשת, בצפונה של העיר. גם את שרידי חומותיה לא נראה, למרות מסורתו של ר' יהושע בן לוי שחי ופעל בה, שלוד מוקפת חומה מימות יהושע בן נון (מגילה ד' ע"א). את סיורנו נפנה, אם כן, לתקופות מאוחרות בתולדות העיר.
רחובה הראשי של לוד, רח' הרצל, הוא חלק מהדרך הראשית שחיברה את מצרים עם הצפון. כאן, בסמוך, התפתחה העיר בתקופותיה השונות. בין הרחובות והבתים החדשים שממזרח לרח' הרצל, בין ככר הפלמ"ח בצפון לככר העצמאות בדרום, נוכל למצוא את חאן אלחילו, המציין את חשיבותה של העיר על הדרך הקדומה, את בית הבד והמסבנה הגדולים, המזכירים את יצור השמן ותוצריו – שמן למאור, למאכל, לתעשיות הסבון – שהיה מקובל גם כאן, בלוד. את כנסיית סנט ג'ורג' (שהמסורות עליו מתקשרות למסורות דומות על אליהו הנביא, וברור מי שאב ממי…), את המסגד הסמוך לה על חלקיו השונים. תהפוכות האוכלוסין בא"י בכלל, ובענייננו – בלוד, הביאו להפיכת הכנסיה למסגד וחוזר חלילה, כידוע שהמקום הקדוש נשאר קדוש אע"פ שהאוכלוסיה – דתה ואלוהיה מתחלפים.
ברחוב הנשיא, מדרום לככר העצמאות נוכל לראות את בית המלון של לוד ששימש את נוסיה של הרכבת מיפו לירושלים, שלא מכבר מלאו 100 שנה לסלילתה. מעט מאחוריו, ניצב בנין תחנת הרכבת הטורקית, לא זו של ימינו.
מלום דרכים, תחנת רכבת, שרדי דרך ראשית קדומה, ואף נמל תעופה – כולן בעיר לוד, יכולים להוות פירוש חדש – מחודש לשאלתו של ר'יוסי הגלילי את ברוריה – "באיזו דרך נלך ללוד ?" (עירובין נ"ג ע"ב) : באיזו דרך – דרך מטוס באויר, דרך רכבת במסילתה, או שמא בדרך מכונית בכביש. מה גם שבפסח אנו עומדים – מועד בו יצאנו ממצרים לדרך הגדולה אל הארץ היעודה.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן