Warning: implode(): Invalid arguments passed in /srv/sites/kipa.co.il/public_html/cpt/maamar/single.php on line 105
"התבונה נראית נפגמת" - כיפה

"התבונה נראית נפגמת"

פרסום ראשון: ראש ישיבת הר עציון, הרב אהרן ליכטנשטיין, מבקר בחומרה את הרבנים החתומים על איסור השכרת הדירות לערבים. "לאן נעלמה חכמת האמורים להיות בין הרואים את הנולד?"

חדשות כיפה הרב אהרן ליכטנשטיין 13/12/10 00:00 ו בטבת התשעא

"התבונה נראית נפגמת"
Yeshivat Har Etzion-cc-by-sa, צילום: Yeshivat Har Etzion-cc-by-sa

קראתי את המסמך שהפצתם ברחבי הארץ ובקראי את הדברים ניתן היה להתרשם מהנחישות הנעוצה הן באהבת הארץ והן באהבת העם היושב עליה לקדם את גישתכם. ברם, חוששני שבמקרה הזה האהבה מקלקלת את השורה, ואם לדבר בלשון המעטה, מתעוררת השאלה האם הצר שווה בנזק המלך. ולא רק השורה, אלא אף התבונה נראית נפגמת.


הרי כמעט כל שלשלת המאורעות שהתרחשו בעקבות הפצת גילוי הדעת הייתה צפויה ופחות או יותר נגלית לעין. הסערה הציבורית, האידיאולוגית והחברתית גם יחד, הקרע שנפער בתוך אזרחי המדינה, בין מחנות ובתוך מחנות, מאמרי מערכת בעיתונים למיניהם, עמדות שונות, לעיתים מתלהמות ומתלהטות; המתקפה מימין ומשמאל על הרבנות הדתית - לאומית, אפילו המתקפות מכיוון אדירי תורה - הכל, כאמור, היה צפוי. ואתה קורא ושואל את עצמך לאן נעלמה חכמת האמורים להיות בין הרואים את הנולד?


צער מיוחד נגרם לציבור נאמני תורה ומצוות החרדים למעמד ואופי המדינה, ולשלוות מנהיגיה הרוחניים העמלים להאהיב את התורה, לדבוק בהלכה והשואפים להשתית את מדינת ישראל על אדני מסורת ומורשת אבות. הצער הזה נובע מפגמים שניבעו במסמך ודווקא מנקודה שאמורה להיות הדגש החזק שבו. המסמך מדבר בשם ההלכה וחותמיו רואים עצמם כשליחיה ומרביציה.


צער נגרם לנאמני תורה (באדיבות: ישיבת הר עציון)



אך דא עקא, האיסור של מכירת בתים לנכרי מוצג כעמדה הבלעדית של ההלכה בשאלה העומדת לדיון לפנינו והקול הבוקע ועולה מתוך גרונם של חותמי המסמך נשמע כקול האחד והיחיד של דבר ה זו הלכה. כאן הבן שואל האמנם?! אין ספק שהדברים שנאמרו בגילוי הדעת מבוססים על מקורות חז"ל ומסורת ההלכה לדורותיה. אך המסמך בכלליותו עושה רושם שהינו בונה את מסקנותיו על הנחות שתואמות השקפה הלכתית מסוימת, אך לא הבלעדית. הרושם הזה נוצר בחלקו על ידי מה שנאמר במסמך ולא פחות מכך, על ידי מה שהושמט ממנו. אציין כמה דוגמאות:


א. הפסקה הראשונה של גילוי הדעת יוצרת רושם כאילו הרמב"ם חיבר בין נישואי תערובת, מכירת חניה בקרקע לנכרים וחילול השם. ויתרה מזו, שאין מנוס מצירוף הגורמים האלה ושאין דרך לצמצם או לנטרל את החיבור שביניהם. ברם, ניסוח כזה אינו קיים ברמב"ם.


ב. בפסקה המסיימת נאמר כי המוכר דירה לגוי חייב נידוי. הקביעה הזאת שגויה בעליל. הנידוי המופיע בגמרא ובראשונים מתייחס לפגיעה בשכנים יהודיים ונידון על רקע דינא דבר מצרא, ללא קשר עם בעיות לא תחנם או לא ישבו בארצך הנותנות את הטון במסמך.


ג. באשר למה שלא נאמר. כל שיטה וכל דעה שההישענות עליה או ההתייחסות אליה יכלו למתן את העמדה שננקטה בגילוי הדעת פשוט אינה קיימת. אין זכר לשיטת הראב"ד שהאיסור מצומצם לז עממין. נגנזה משום מה דעת בעלי התוספות שאם הגוי מוכן לשלם מחיר גבוה יותר מישראל המתחרה עמו על קניית הנכס, אזי אין איסור למכור לו. במקביל, אין בגילוי הדעת שום התייחסות לשיטת ראשונים על סמך הגמרא בבבא בתרא דף כא ע"א שהאיסור להשכיר מוגבל לבעלי מלאכה שרוצים לקבוע את מקומם בתוך שכונה, כשהקפידא בנידון היא מצד הרחקת שכנים ולא מצד קדושת הארץ והחשש לכל הכרוך בכך.

שיטת הרמב"ן ותלמידיו שאיסור לא תחנם אינו חל כשהעסקה נעוצה באינטרסים של המחונן שאמנם מופיעה ביחס להענקת חן ומתנת חינם אך ייתכן שהיא גם ישימה למתן חנייה בקרקע, עומדת אף היא בסתירה לעמדה שהובעה בגילוי הדעת.


ד. בנוסף, המסמך כולו בנוי כמעט בלעדית על שיטת הרמב"ם, שבהיותה קרובה להיבטים הנידונים בגמרא, הותירה גושפנקא בשלחן ערוך. אמנם, כל בר בי רב יודע שבין שיטת הרמב"ם לבין המהלך של בעלי התוספות קיים, תהיינה הסיבות אשר תהיינה, פער משמעותי. די לעלעל בדפים הראשונים במסכת עבודה זרה לגבי האיסורים הנידונים שם, או במקביל, בסוף הפרק הראשון באותה מסכת, כדי לראות עד כמה בעלי התוספות התאמצו למצוא כל פרצה וכל קולא אפשרית ביחס לאיסורים אלה. לדוגמא, כמה מבעלי התוספות סברו כי איסור השכרת דירה לגוי מצטמצם למקרה שבו הגוי צפוי להכניס עבודה זרה לתוכה. ברור שאיני בא להכניס ראשי בין הרים גדולים ולהתיימר להכריע בין בעלי התוספות לבין הרמב"ם, אני רק מעיר כי הנכונות המתבקשת לכאורה לבחון גישות שיגבילו את האיסורים הקשורים בנידון, כשישנם כלים וחומרים שמאפשרים זאת, נעדרת לחלוטין מן המסמך.


לסיום, ניתן לציין את המובן מאליו. על כף המאזניים מונחות שאלות מפתח המעורות בהיבטים מטא הלכתיים. הנכונות והיכולת להתחשב ולהעניק משקל למרכיבים נרחבים הקשורים בתכנים הלכתיים ובזיקתם למציאות היסטורית וחברתית גם יחד, זוקקות דיון נרחב יותר. אנו, יושבי בית המדרש דבקים באמונתנו ורצוננו להגיד כי ישר ה, צורי ולא עוולתה בו.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן