´מה בין קוצר רוח ושאר רוח´?

האם לאדם או לקבוצה שנידונו לשעבוד רוחני, פיזי, קיומי, יש אפשרות לראות אופק? אורה אופנהיימר על פרשת וארא

חדשות כיפה אורה אופנהיימר 27/01/17 16:04 כט בטבת התשעז

´מה בין קוצר רוח ושאר רוח´?
באדיבות המצלם, צילום: באדיבות המצלם

בפתח הפרשה אלוקים שולח את משה לבשר לבני ישראל על גאולתם הקרובה, אך עמ"י לא מקשיב לכך: "וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבודה קשה" (שמות ו',ט').

משה מגיע עם בשורת סיום הסבל והעבדות, בשורת הגאולה והתקווה לעתיד טוב יותר ותגובתם של בני ישראל נראית כתגובה הפוכה בדיוק לזאת שהיינו מצפים לה. מה הסיבה שהם לא שמעו? האם הם לא רצו להיגאל ולשנות את גורלם?

התירוץ המובא בפסוק לתגובתם של בני ישראל הוא "מקוצר רוח", הרש"ר הירש מפרש: "מקצר רוח- שם נרדף ל"קצר אפים" וניגודו של "ארך אפים". פירושו אפוא: חוסר סבלנות. סבלו הבלתי אנושי של ההווה הכביד עליהם ביותר, וחובתם לעמוד בתביעותיו ולבקש לעצמם הקלה פורתא העסיקה את כל רוחם. לא נותר בהם אפוא עוד רוח, ולא נתפנתה מחשבתם לנושא, השייך כה לעתיד..."

גם הרמב"ן מפרש באופן דומה את הסיטואציה: "מקוצר רוח ומעבודה קשה - לא בעבור שלא יאמינו בה' ובנביאו רק שלא היטו אוזן לדבריו מקוצר רוח כאדם שתקצר נפשו בעמלו, ולא ירצה לחיות רגע בצערו מדעתו שירווח לו אחרי כן. וקוצר הרוח הוא פחדם שלא יהרגם פרעה בחרב כאשר אמרו שוטריהם אל משה. ועבודה קשה, הוא הדוחק שהיו הנוגשים אצים בהם. ולא ייתנום לשמוע דבר ולחשוב בו."

מפירושים אלו אנו למדים, שקוצר רוחם של בני ישראל מלמד על ההוויה הרוחנית שלהם באותה התקופה, הוויה הישרדותית שלא אפשרה להם להרים את הראש מהצרכים הקיומיים היומיומיים, לפנות את המחשבות מצרכים אלו ולעבור למחשבות על הוויה רוחנית של גאולה. אם כן, מה היא אותה הרוח שהייתה חסרה לבני ישראל ובכלל - האם לאדם או לקבוצה שנידונו לשעבוד רוחני, פיזי, קיומי, יש אפשרות לראות אופק?

אברהם מאסלו, אחד מהפסיכולוגים הבולטים במאה הקודמת שנחשב בזמנו לפורץ דרך, הגה רבות על הקיום האנושי ועל מה הם הגורמים המסייעים לאדם להיות בעל מוטיבציה. התיאוריה המפורסמת ביותר שלו, שאותה ביסס על מחקרים בבני אדם ובחיות, היא פירמידת הצרכים. לפי תיאוריה זו, יש לכל אדם חמישה צרכים שאותם תמיד ישאף למלא במהלך חייו. הפירמידה מסודרת כך שאי אפשר למלא צורך אחד בלי למלא את הצורך שלפניו. כל צורך הוא יסוד שעליו נבנה הצורך הבא:

5. צורך במימוש עצמי.

4. צורך בכבוד והערכה.

3. צורך באהבה שייכות וזהות.

2. צורך בביטחון והגנה בקיום הפיזי.

1. צרכים בסיסים גופניים.

בהתבוננות בסיטואציה המקראית לפי פירמידת הצרכים של מאסלו, בני ישראל בתור עבדים היו ממוקמים בצורך הבסיסי ביותר בפירמידת הצרכים, ולכן אין ביכולתם להכיל את בשורת הגאולה של משה, ששייכת לקצה הפירמידה - לקטגוריה הגבוהה ביותר של הצורך במימוש עצמי. הקפיצה אותה ביקש משה מבני ישראל לעשות, המעבר בין החוויה ההישרדותית הנמצאת בתחתית הפירמידה אל עבר ראש הפירמידה היה גדול מדי. בתיאוריה של מאסלו - מימוש העצמי נראה כפריבילגיה, כדבר שרק מעטים זוכים בו.

בהמשך הפרשה לא מוזכרת פנייה נוספת של משה אל בני ישראל ומכאן ואילך הדרך של משה לדבר עם בני ישראל היא דרך עשרת המכות בלבד. ניתן אם כן, לראות את תפקיד המכות ואת תפקידו של כל נס היוצא מדרך הטבע ככוח שיש בו כדי להכריח את האדם להרים את המבט ממהלך חייו הקשה ולראות את מה שמעבר. הקב"ה יצר עבור בני ישראל חוויה רוחנית שאפשרה להם להרים את הראש ולראות מעבר לעבדות .

דר' ויקטור פרנקל, ניצול מחנות ההשמדה, כותב בספרו "האדם מחפש משמעות": "אסיר שאבדה אמונתו בעתיד - בעתידו - גורלו נחתם. משאבדה אמונתו בעתיד, בטלה גם אחיזתו הרוחנית, הוא מדרדר וסופו ניוון הגוף והנפש". אדם הנולד לתוך מציאות של שיעבוד או נקלע לתוכה, נמצא בסכנה ממשית של איבוד המרחב המאפשר לו לשאוף ולהאמין בשינוי, מאחר שהוא עסוק כל כולו בהישרדות. נראה שהשימוש בנס הכריח את בני ישראל לראות גם מעבר להישרדות היומיומית.

כיום, אנו חוזרים ואומרים שחייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. להסיק מסקנות, להסתכל ולבחון את ההקשרים ל'כאן ועכשיו' בהוויה שלנו. אי פניותם של בני ישראל לשמוע את משה וקוצר רוחם, באים ללמדנו יסודות סוציאליים בסיסים המכתיבים ערכים של חברה מתוקנת, חינוך וערבות הדדית.

אז מה בין קוצר רוח לשאר רוח? כאנשי חינוך, נוכל להצעיד את תלמידנו לראש הפירמידה, "להוציאם ממצרים", לטעת בהם את הראיה למרחוק ולהצמיח בתוכם את השאיפה למימוש עצמי, רק אם נשכיל להסתכל פנימה - לתוך היסודות של הפירמידה ולוודא שהן מלאות ויציבות ולא נפערו בתוכם חללים, לאורך הדרך. יתרה מזאת, גם כאשר אין בידנו לשלוט בכל מרכיבי הפירמידה, אם נדע למצוא יחד עם כל תלמיד את ה"למה" שלו, את המשמעות הגדולה יותר שלמענה הוא מוכן להסתכן, לעבוד קשה ולחלום, ייתכן שנצליח יחד איתו להפוך קוצר רוח לשאר רוח.


הכותבת היא ראש מגמת אומנות בתיכון תורני או"ת דרך אבות מבית אור תורה סטון

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן