´ויגש´: על כבוד ופרטיות

בעידן הריאליטי ואל מול תרבות השיתוף ברשתות החברתיות, מזכיר לנו יוסף המבקש להתגלות אל אחיו באינטימיות וללא עיניים זרות, שיש רגעים שאנו צריכים לשמור לעצמנו. עטרה מרקוס על פרשת ויגש

חדשות כיפה עטרה מרקוס 06/01/17 11:28 ח בטבת התשעז

´ויגש´: על כבוד ופרטיות
דוברות, צילום: דוברות

בפרשת ויגש סיפור יוסף ואחיו מגיע לשיאו. לאחר הנאום הרטורי והדרמתי של יהודה, שניגן היטב על נימי רגשותיו של יוסף השליט, יוסף מחליט להתגלות לאחיו בפרטיות. הכתוב מדגיש עובדה זו באופן ברור: "ולֹא-יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל-אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא-עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו" (בראשית מה, א).

מדוע כה חשוב ליוסף להתגלות בפני אחיו ללא נוכחות זרים?

הסבר אחד אפשרי הוא שבניגוד לכל תכניות הריאליטי, ובניגוד לתרבות השיתוף ברשתות החברתיות, ייתכן שיוסף רוצה להתוודע אל אחיו באינטימיות וללא עיניים זרות. זהו רגע מרגש שהוא ציפה לו וחלם עליו במשך שנים, והוא רוצה לחוות אותו עם אחיו בלבד. ברגע שהוא לא מתרחש בצורה שכזו, הוא עלול לאבד הרבה מאד מתוכנו וממהותו.

הסבר נוסף שניתן לכך, הוא שלא ראוי שהנציבים העומדים לפניו יראו את השליט רב העוצמה ברגע של חולשה, התרגשות ובכי. כזכור, פעמיים הצליח יוסף להתאפק והלך לבכות בסתר - הבכי הראשון היה לאחר דברי החרטה של האחים המדברים ביניהם על כל מעשה הזריקה לבור והמכירה: "וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם, וַיֵּבְךְּ; וַיָּשָׁב אֲלֵהֶם, וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם, וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת-שִׁמְעוֹן, וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם" (מ"ב, כ"ד). הבכי השני התרחש לאחר שראה את בנימין אחיו: "וַיְמַהֵר יוֹסֵף, כִּי-נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל-אָחִיו, וַיְבַקֵּשׁ, לִבְכּוֹת; וַיָּבֹא הַחַדְרָה, וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה" (מ''ג, ל'). כעת, ברגע הגילוי, הוא בוכה בפעם השלישית וזהו בכי רב עוצמה. בכי זה מבטא, מן הסתם, שנים של בדידות, של קושי ושל געגועים עזים לאבא (ואולי גם לאחים). זהו גם בכי על גורלו של בנימין שגדל בלי אמו ובלי אחיו הגדול, ואולי אף בכי על מעשי האחים וההתנכרות אליו בצד ההתרגשות הגדולה מכך שיהודה לא מוותר על בנימין ועושה הכל כדי שהוא לא יישאר כעת לבדו במצרים.

אולם, קיימת סיבה מרכזית נוספת מדוע יוסף מצווה להוציא כל איש מעליו, סיבה המעמידה את כל סיפור יוסף ואחיו באור אחר (ועוד סיפורים רבים בתנ"ך). מילותיו הראשונות של יוסף לאחר הבכי שלו שנשמע בכל מצרים הן: "אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי" (מ''ה, ג'). מילים מפתיעות אלו תופסות את האחים לא מוכנים והם מגיעים למצב שהם אפילו לא יכולים לענות לו: "ולֹא-יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו"(מ''ה, ג'). האחים חוששים מפני תגובתו הקשה האפשרית של יוסף, אך יוסף מצדו פונה אליהם, קורא להם לגשת אליו ומנסה להרגיע אותם דרך ההסבר של 'הסיבתיות הכפולה'. הוא פותח במונולוג עדין ורגיש בו הוא מתאר את אותה סיבתיות כפולה בנוגע להגעתו למצרים: אומנם אתם מכרתם אותי (נקודה זו הוא מדגיש בדבריו פעמיים), אך למעשה זו הייתה שליחות מאת ה' על מנת להציל את המשפחה מחרפת רעב.

יוסף גם איננו מעוניין שהמצרים ישמעו על מעשיהם של האחים (ללא קשר להתגלות העכשווית ולבכי), וכפי שהעיר הרמב"ן בפירושו, המתחבר היטב לפירוש זה: "וטעם בהוצאה, שהוציאם משם כדי שלא ישמעו בהזכירו להם המכירה, כי תהיה להם (לחרפה): וגם אליו למכשול, שיאמרו עבדי פרעה ומצרים עליהם, אלו אנשי בוגדות, לא יגורו בארצנו ולא ידרכו בארמנותינו, בגדו באחיהם, גם באביהם בגדו, מה יעשו במלך ובעמו, וגם ביוסף לא יאמינו עוד".

הרמב"ן מסביר שיוסף בחר להתגלות לאחיו באופן פרטי וללא נוכחות זרים הן כדי לשמור על כבודם והן כדי לקדם את ה'אינטרסים' שלו. בסוף הפרק, על הפסוק: " וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, אֵת כָּל-דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם, וַיַּרְא אֶת-הָעֲגָלוֹת, אֲשֶׁר-שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ; וַתְּחִי, רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם" (מ''ה, כ''ז), הרמב"ן קובע שלא יוסף ולא אף אחד אחר סיפר ליעקב על אודות המכירה ובכך הוא מוסיף על פירושו הראשון שהובא לעיל ואומר שהדאגה לכבודם של האחים והשמירה בסוד של המכירה - כל כך חשובה הייתה בעיניו, עד כדי כך שהוא לא מספר אפילו לאביו יעקב (ומובן שגם אף אחד אחר מהאחים לא מספר לו על כך).

במציאות שבה אנו חיים ובה כבוד האדם נרמס במדיה האלקטרונית מבלי משים, דמותו של יוסף המגן על כבוד אחיו שהרעו לו, צריכה לעמוד לנגד עינינו ולגרום לנו לחשוב מה אנו אומרים, בפני מי אנו אומרים ולשם מה אנו אומרים את דברינו.

הכותבת היא מחנכת ומורה לתנ"ך וספרות באולפנת אור תורה אוריה מבית אור תורה סטון

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן