ערוב תבשילין
ערב שביעי של פסח - יום ה' כ בניסן (9.4.15 )
- יש לערוך "ערוב תבשילין", כדי לאפשר לבשל מהחג לשבת וכן כדי שיהיה מותר להדליק נרות שבת.
מכינים שני תבשילים ואומרים:
"בערוב זה יהא מותר לנו לבשל, להדליק אש ולעשות כל מלאכה מיום טוב זה לצורך השבת".
את תבשילי הערוב שומרים לאכילה בשבת.
- מי שלא ערך ערוב תבשילין ישאל "שאלת רב".
- בשנה זו יהיה מותר לבשל קטניות או שרויה ביום ה' - ערב שביעי של פסח - לצורך השבת.- איסרו חג, גם לנוהגים איסור במאכלים אלו.
- אין כל בעיה לבשל מאכלים אלו בכלי הפסח הרגילים.
שביעי של פסח יום ו' כא בניסן התשע"ה (10.4.15)
- בחג- שביעי של פסח- מותר לבשל קטניות או שרויה לצורך שבת - איסרו חג, רק אם האוכל מיועד לאלה שאוכלים מאכלים אלו בחג: אורחים או שכנים כדי שמזון זה לא יחשב כ"מוקצה". לכן עדיף לבשל מאכלים אלו בערב החג.
ביעור מעשרות
פרק זה אינו מיועד למי שקונים פירות וירקות רק בחניות בהם יש אישור על הפרשת תרומות ומעשרות.
או לאנשים שמנויים בקרנות הפרשה לתרומות ומעשרות
- מי שנשארו ברשותו מעשרות או מטבעות של מעשר שני. צריך לתת אותם: את המעשר הראשון ללוי ואת המעשר עני לעני ואת המטבע שחיללו עליה מעשר שני להשחית, אפשר גם לחלל את קדושת מעשר שני על סוכר ששווה פרוטה (כף סוכר) להמיסה במים ולשפוך לכיור. כל זאת עד ערב שביעי של פסח בשנת השמיטה, שנה זו.
וידוי מעשרות
- בזמן שבית המקדש היה קיים היתה מצווה להתוודות על המעשרות ולומר: "ביערתי הקודש מן הבית" וכו.
- בימינו יש מחלוקת האם מצווה זו קיימת.
כזכר למצווה נוהגים בשביעי של פסח לפני תפילת מנחה לקרוא בציבור, מתוך חומש את פסוקי הוידוי מדברים כו, יב - טו .
- כִּ֣י תְכַלֶּ֞ה לַ֠עְשֵׂר אֶת־כָּל־מַעְשַׂ֧ר תְּבוּאָתְךָ֛ בַּשָּׁנָ֥ה הַשְּׁלִישִׁ֖ת שְׁנַ֣ת הַֽמַּעֲשֵׂ֑ר וְנָתַתָּ֣ה לַלֵּוִ֗י לַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָֽאַלְמָנָ֔ה וְאָכְל֥וּ בִשְׁעָרֶ֖יךָ וְשָׂבֵֽעוּ: וְאָמַרְתָּ֡ לִפְנֵי֩ יְקֹוָ֨ק אֱלֹהֶ֜יךָ בִּעַ֧רְתִּי הַקֹּ֣דֶשׁ מִן־הַבַּ֗יִת וְגַ֨ם נְתַתִּ֤יו לַלֵּוִי֙ וְלַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָאַלְמָנָ֔ה כְּכָל־מִצְוָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתָ֑נִי לֹֽא־עָבַ֥רְתִּי מִמִּצְוֹתֶ֖יךָ וְלֹ֥א שָׁכָֽחְתִּי: לֹא־אָכַ֨לְתִּי בְאֹנִ֜י מִמֶּ֗נּוּ וְלֹא־בִעַ֤רְתִּי מִמֶּ֙נּוּ֙ בְּטָמֵ֔א וְלֹא־נָתַ֥תִּי מִמֶּ֖נּוּ לְמֵ֑ת שָׁמַ֗עְתִּי בְּקוֹל֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהָ֔י עָשִׂ֕יתִי כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתָֽנִי: הַשְׁקִיפָה֩ מִמְּע֨וֹן קָדְשְׁךָ֜ מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וּבָרֵ֤ךְ אֶֽת־עַמְּךָ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵת֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לָ֑נוּ כַּאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתָּ֙ לַאֲבֹתֵ֔ינוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ:
אסרו חג - שבת פרשת שמיני
ב. אסרו חג - שבת כב בניסן התשע"ה (11.4.15)
- בגלל סעיף מיוחד שאנו מוסיפים ב"מכירת חמץ" בשנה זו, יהיה מותר לקחת בשבת זו חמץ שנמכר לנוכרי ולאכול אותו (יש להיזהר מכלי הפסח).
- היתר זה הוא למוכרים את החמץ במסגרת הרבנות במיתר או הרבנות הראשית לישראל. (אין מידע לגבי גופים ורבניות אחרים). [הערת המערכת: למוכרים חמץ באמצות אתר כיפה לא ניתן להשתמש בחמץ]
- בשבת - אסרו חג, מברכים גם הספרדים "המוציא" על המצות, כמו בפסח, בגלל שאין לחמי חמץ.