יום העצמאות, מה נורא ונשגב הוא יום זה בשבילנו! אך עלינו לברר לעצמנו על שום מה גדול הוא יום זה, שאנו אומרים עליו ראשית צמיחת גאולתנו? עלינו להבין את המשמעות השלימה של מושג זה, שלצערנו משמש יותר ויותר כסיסמא בעלמא.
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו, כאילו הוא בעצמו יצא עתה ממצרים", אנו בדורנו יכולים ב"ה, לראות את עצמנו יוצאים מהמיצר הנורא של הגלות.
הקמת המדינה היא ראשית צמיחת גאולתנו, זו היא התחלת הגאולה האחרונה ממש, כפי שיציאת מצרים היתה תחילת הגאולה הראשונה. כפי שאומר השפת אמת, שבכל דור ודור יש יציאת מצרים של אותו הדור, השאלה היא אם מצליחים להוציא אותה אל הפועל ולהביא אותה לידי ביטוי, אם לאו.
השפת אמת אומר: ג הרגלים הם בבחינת תורה שבכתב וכנגדם יש ג רגלים שהם בבחינת תורה שבע"פ. וממשיך השפת אמת ואומר: "חנוכה הוא הארה מחג הסוכות ופורים מחג השבועות. ומחג הפסח מקווים אנו להיות עוד כמ"ש, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
ב"ה שזכינו והתקיימו דברי השפת אמת ונמצא הרגל המקביל לפסח - הוא יום העצמאות.
לפני שיצאו אבותינו מארץ מצרים, עברו את מכת החושך, שעבור בני ישראל היותה את שואת אותו הדור, שהרי ארבע חמישיות מעמנו נהרג במכה זו. גם בדורנו דור הגאולה, עברנו לצערינו בגלל שלא זכינו, שואה לפני הקמת המדינה. (וראוי לשים לב שאז כמו בימינו, אלו שלא רצו לצאת מהגלות, הם אלה שנפגעו).
גם ביציאת מצרים בדרכם של אבותינו לארץ ישראל, היו עליות וירידות בתהליך הגאולה, נלחמו עם עמלק, חטאו בעגל ועוד כל מיני נפילות ונסיונות. גם בדורנו מאז הקמת המדינה ותחילת תהליך הגאולה ישנן עליות וירידות ונסיונות שונים, ובשני המקרים הסיבה לירידות היא אותה הסיבה, אי הכרה בגדלה של התקופה, אם היינו מקבלים ומכירים בכך שהתחילה גאולת ישראל, היו פחות ייסורים.
ואין דומה גאולה זו לשאר גאולות שהיו בהיסתוריה, כחנוכה ופורים, שלא היו גאולות אחרונות, אך בימינו אין לך קץ מגולה מזה, שארץ ישראל מקבלת את בניה השבים אליה ונותנת להם פירותיה.
לכן בשאר הגאולות שנקבעו לא היה שייך לקבוע הלל בלילה, להבדיל מיום העצמאות שהוא גאולה אחרונה העולה גם על יציאת מצרים, כפי שענו החכמים לבן זומא שבזמן הגאולה האחרונה שיעבוד מלכויות יהיה עיקר ויציאת מצרים טפל. וכפי שבערב פסח אומרים הלל בברכה, כך גם בערב יום העצמאות צריך לאמר הלל בברכה. וכפי שאומר השפת אמת, ההלל הוא לא רק בבחינת הודאה על נס שקרה, אלא ע"י שמכירים בגודל הנס ומהללים ומודים לה על כך, ממשיכים את הארת הנס בעולם ונותנים לו אחיזה במציאות.
ולצערנו יש כאלה שלא מזהים את שינוי הזמן שחל ואת קול ויד ה הפועלות במציאות, היות שכ"כ חרדים מדבר ה, כפי שאנו אומרים בוידוי של יוה"כ "על חטא שחטאנו בתמהון לבב" התמהון הזה,הספק הזה, אשר מונע חלק מעמינו, שומרי מצוות, לראות בהקמת המדינה, ובכינון ממשלה לישראל, את ראשית צמיחת גאולתנו. זאת הסיבה שהגמ מצריכה שיהיה סימן לקץ המגולה, היות והתקופה לא תהיה תקופה של "כולם צדיקים", יכולים לבא לידי טעות ולאמר הזאת הגאולה? לכן אומרת הגמ כאשר תראו את הרי ישראל נותנים פירות לעמי ישראל כי קרבו לבא, תדעו שאכן, אע"פ שאין זה נראה כעת הגאולה, זו כן. וצריך לשים לב שלא נאמר שקודם כל, כל עם ישראל ישוב לארצו ואז תיתן הארץ פירות, אלא מספיק שיבא הזמן, שבו עם ישראל יתחיל בהתעוררות לאומית לשוב לארצו, תתחיל הארץ לתת פירותיה לבניה המתכוננים לשוב לארצם.
ואכן יום העצמאות הוא הוא התחילה של תהליך זה של גאולה אחרונה, שאין אחריה גלות נוספת, גאולה שמגלה את תיקון המציאות הכוללת, ושבה כל מה שהתגלה בפתע בבחינת חיפזון, במתנת חינם, בפסח מצרים, צריכים לחזור ולזכות בו, קמעה קמעה, וקניין שזכינו בו יתקיים לעד.
ברוך אתה ה אלקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה של תחילת גאולת עמינו וארצנו ומתוך כך נגיע לגאולת העולם כולו במהרה בימינו, אמן.