גיור קטינים

בלימוד הדף היומי אנו מגיעים בימים אלו לדף י"א של מסכת כתובות, וזו הזדמנות טובה לברר ולבאר את אחד הנושאים האקטואליים הבוערים בעולם ההלכה: גיור קטינים

חדשות כיפה הרב אברהם סתיו 12/02/15 15:37 כג בשבט התשעה

גיור קטינים
פלאש 90, צילום: פלאש 90

בלימוד הדף היומי אנו מגיעים בימים אלו לדף י"א של מסכת כתובות, וזו הזדמנות טובה לברר ולבאר את אחד הנושאים האקטואליים הבוערים בעולם ההלכה: גיור קטינים.

בגמרא (כתובות יא.) נאמר:

אמר רב הונא: גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין. מאי קמשמע לן? דזכות הוא לו, וזכין לאדם שלא בפניו.

בגמרא מבואר כי בניגוד לגר גדול, שטובל על דעת עצמו, גר קטן (שאינו בר-דעת) מוטבל לגירות "על דעת בית דין". קביעה זו פותחת פתח גדול לבתי הדין לגיור, שאינו קיים בגיורים רגילים. שהרי המעכב הגדול בגיור בימינו הוא שתהליך הגיור דורש קבלת מצוות, ורבים מן המבקשים להתגייר אינם רוצים להתחייב שיקיימו את כל המצוות. ואם כאשר מגיירים קטן אפשר לעשות זאת "על דעת בית דין", בלי קבלת מצוות מצד הגר עצמו, הרי עיכוב זה הוסר והדרך פתוחה לגייר את כל ילדי מדינת ישראל!

אמנם, הדברים אינם כה פשוטים, וישנן שתי שאלות מרכזיות שמערערות על מסקנה זו: א. האם גירות ללא מצוות היא "זכות"? ב. האם כשהילד גדל ואינו שומר מצוות הגירות פוקעת?

נפתח בשאלה הראשונה. בגמרא שציטטנו מבואר שהיכולת להטביל את הגר מבוססת על דין "זכין לאדם שלא בפניו". היינו שמכיוון שהגירות והכניסה תחת כנפי השכינה נחשבת כ"זכות" לילד, בית הדין יכול לזכות בה עבורו.

במצב רגיל, הגירות כוללת עמה שמירת תורה ומצוות, וממילא ברור שיש בה זכות גדולה: הגר הופך ליהודי עובד ה' החוסה תחת כנפיו, מקבל שכר על כל תרי"ג מצוות וזוכה לחיי העולם הבא. אך מהו הדין במקרה שבו מסתבר שהגר לא יקיים מצוות?

במקרה כזה עומדת הזכות שבעצם הכניסה ליהדות אל מול החובה שבאחריות ובעונש החלים על יהודי שאינו מקיים מצוות. וממילא נחלקו הפוסקים האם גירות כזו נחשבת "זכות" ואפשר לזכות בה עבור הקטן.

השאלה השנייה קשורה להמשך סוגיית הגמרא בכתובות, שם אמר רב יוסף שגר קטן יכול לחזור בו ולבטל את גירותו אם ימחה כשיגדל. רב יוסף דיבר על מקרה שבו הגר מוחה בפירוש ואומר שאיננו חפץ בגירות, אך מה יהיה הדין במציאות המוכרת לנו, שבה הגר חפץ בגירות כשהגדיל אך איננו מקיים מצוות בפועל?

שאלה זו תלויה בהבנת שורש דינו של רב יוסף. מדוע יכול הגר למחות ולהפקיע את הגירות? לדעת התוספות (סנהדרין סח:) הגירות כולה תלויה ועומדת לאורך ילדותו של הגר, משום שלא נעשתה עדיין קבלת מצוות. רק כאשר הגר גדל ואיננו מוחה הוא מקבל את המצוות ומשלים את תהליך הגירות. לפי תפיסה זו, ייתכן שהגר צריך לקיים מצוות בפועל, ואם אין הוא מקיימן אין זה נחשב שהוא מקבל עליו את המצוות.

אך לדעת רוב הראשונים (רשב"א, ריטב"א, ר"ן) הגירות חלה באופן מוחלט כבר בשלב הילדות, והמחאה מפקיעה אותה רק אם הגר מצהיר שהגיור לא נחשב עבורו כזכות. לפי גישה זו די בכך שאיננו מוחה בפירוש ואין חובה שיקיים מצוות בגדלותו, וכן כתבו רוב הפוסקים (אחיעזר, מהרש"ם ועוד).

מלבד שאלות אלו, העוסקות בתוקף הגירות, עלתה בדברי הפוסקים שאלה שלישית: האם ראוי לכתחילה להכניס לעם ישראל גרים שלא ישמרו מצוות? פולמוס מרתק בשאלה זו יש בשו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר (חלק א יו"ד רכט) שם טוען הרב הילדסהיימר כי "ההיזק כפלי כפלים מהזכות ומה לנו ולצרה זאת", ולעומתו ניצב הרב צבי קאלישר שטוען בדבר הערבות שיש לנו כלפי תינוקות מזרע ישראל.

כיצד נפסקה ההלכה? המחלוקות העקרוניות בין הפוסקים נמשכות עד ימינו, אך הפתרון המעשי המוסכם על רוב הפוסקים הוא להתנות את הגיור בכך שהילדים ילמדו בבית ספר דתי. כך כתבו הרב משה פיינשטיין (אגרות משה אה"ע ד, כו), הגרי"א הרצוג (פסקים וכתבים ד, צז), הגר"ש ישראלי (משפטי שאול סי' לח) ועוד. במקרה כזה מסתבר שהילד ישמור מצוות ברמה שדי בה כדי להגדיר את הגירות כזכות לכל השיטות וכן שגם בגדלותו לא יתנתק מן היהדות באופן שמפקיע את הגירות למפרע.

כמו כן, ההצעה הנוכחית שאותה מקדם ארגון צהר, בהובלת אבי מורי הרב דוד סתיו, היא לגייר רק ילדים שכבר לומדים בבתי ספר דתיים ומבקשים בעצמם להתגייר ולהמשיך להתחנך בבתי ספר אלו על ברכי הדת. מסתבר שלהצעה זו יודו גם רבים מן המחמירים, כגון הרב קוק (דעת כהן קמז) שאסר דווקא גיור של תינוק שהוריו מגיירים אותו ללא רצונו וללא שהם מתכוונים לחנכו למצוות.

לסיום נציין כי למרות הפולמוס הגדול על הגיור לכתחילה, דעת רוב גדול של הפוסקים (מהרש"ם, מהר"ם שיק, הרב עובדיה יוסף ועוד) היא שהגיור תקף בדיעבד. המבקש להרחיב ולהעמיק בסוגיה מוזמן לעיין במאמרי 'גיור קטנים שהוריהם נשארים בגיותם' המודפס ב'תחומין' כרך לד ומופיע זמנית גם בקישור הבא: https://drive.google.com/file/d/0Bx9U2ftDJ9_wOXdaT201NVBaT0U/view?usp=sharing

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן