דברים שלא ידעתם על הרב אברהם צוקרמן

זקן רבני הציונות הדתית מבין בראיית חשבון ואדריכלות, ביום חתונתו לימד בישיבה עד הצהריים, מחמיר בהלכות "עירוב" ונמנע מאכילת בשר בכל שני, חמישי ושישי

חדשות כיפה נטעאל בנדל, כיפה 10/07/13 22:00 ג באב התשעג

דברים שלא ידעתם על הרב אברהם צוקרמן
אלנתן גוטויירט, צילום: אלנתן גוטויירט

הרב אברהם צוקרמן (ח' חשוון תרע"ו, 1915) נולד בלבדוב בליטא. בילדותו למד בבית ספר 'תרבות' שבעיירה ומשם עבר לישיבה ב'אושמינה'. בגיל 14 עבר לישיבת 'פינסק' שהיתה שייכת לרשת ישיבת 'בית יוסף-נובהרדוק', שם למד אצל הרב יעקב ישראל קנייבסקי, בעל ה'קהילות יעקב', הידוע בכינויו 'הסטייפלער'.

חדר השינה שלו היה ספסלים של עזרת נשים בבית כנסת במרחק של כשעה הליכה מבית המדרש של הישיבה. לישראל עלה עם אביו בל"ג בעומר תרצ"ו (1936), לישיבת "בית יוסף" (נובהרדוק) בבני ברק. לאחר שעזב ישיבה זו, עבר להיות ממקימי ישיבת 'היישוב החדש' בתל אביב יחד עם הרב עמיאל. היה בין מארגני הקמת ישיבת "בני עקיבא" בכפר הרא"ה, והגיע אליה, חצי שנה אחרי הקמתה, כדי להיות ר"מ שיעור ב' (ר"מ שיעור א' היה הרב שאול ישראלי זצ"ל), ולאחר כשנה הצטרף לרב נריה בניהול הישיבה. הקים את מרכז ישיבות בני עקיבא ועמד בראשו עד שפרש בגיל 80. כיום הרב צוקרמן לומד תורה בביתו שבכפר הרא"ה והוא זקן מחנכי ורבני הציונות הדתית.

(צילום: אריאל צוקרמן)

• התחיל ללכת בגיל 7 חודשים

• בבית הספר היסודי הוקפץ שתי כיתות

• עד היום הוא זוכר את המחנך מבית הספר היסודי, הרב מרדכי בלוך, המכונה בפיו "הרבה ר‘ מוטה"

• החליט ללכת לישיבה בגיל 12, לאחר שבחור צעיר מאחת הישיבות הלהיב את מתפללי בית הכנסת בעיירה, לבדוב, בשיחה בה דרש את הפסוק "וניפץ עולליך על הסלע" - על ההורים שמנפצים את נשמתם של הילדים הרכים במטרה להשיג עוד ועוד כסף ("סלע" הוא מטבע כסף -נ.ב)

• בגיל 14 עזב את ביתו לטובת לימוד בישיבה בפינסק וחזר הביתה לראשונה כעבור שנתיים. נסע שוב לישיבה, וחזר לבית הוריו בגיל 18, אחרי שנתיים

• בישיבה בפינסק התפלל עם חבריו שחרית בתחנת הרכבת, בין המון לא-יהודים, כדי להתגבר על מידת הבושה ולפתח את מידת האומץ

• הכרית שלו בישיבה בפינסק היתה רטובה מדמעות געגוע להורים

• פעם הלכו כמה תלמידים לסטייפלר בבקשה להוציא מהישיבה תלמיד שלא היה מספיק רציני, לדעתם. הסטייפלר ענה להם שכמו שכאשר יושבים על ספסל זמן רב נשחקות המכנסיים, כך מי שנמצא בישיבה משהו קורה לו בלב, גם אם הדבר לא ניכר. אמירה זו השפיעה עליו רבות בדרכו החינוכית

• כשעלה לארץ יחד עם אביו, המליצו הרופאים לאב שלא יעלה לארץ כי ממילא נשארו לו רק כשלוש שנים לחיות. לאחר שעלו לארץ חי האב, נחמיה, עוד כשלושים ושלוש שנים. הרב צוקרמן תולה את הדבר בארץ ישראל

• על אף שגם לאימו, גיטל, היה אישור עליה (סרטיפיקט), היא נשארה בעיירה יחד עם בתה שלא קיבלה אישור. כשהגיעו הגרמנים לעיירה, ריכזו את כל היהודים במתבן ושרפו אותם חיים

• חוגג שני ימי הולדת. אחד ביום בו נולד, והשני בל"ג בעומר, היום בו עלה לארץ. לדבריו, ביום שהגיע לארץ קיבל נשמה חדשה.

• מיום שהגיע לארץ, לא יצא ממנה

• כשהגיע לארץ לישיבת נוברהדוק בבני ברק גילה להפתעתו שרבו "הסטייפלר" עלה במקביל אליו

• בישיבה ידעו שהוא ציוני ומנוי על כתבי עת ציוניים, והתנו את הישארותו בישיבה בכך שלא יראה לחברים בישיבה מה הוא קורא

• כשהיה בחור ישיבה והיה צריך לקנות נעליים, יצא לעבוד בפרדס בבני ברק

• היה רכז מחוז חיפה של בני עקיבא זאת בעקבות פניה של חבר ההנהלה הארצית של "בני עקיבא", בנימין שחור, לימים ח"כ וסגן שר מטעם המפד"ל

• ביום חתונתו לימד בישיבה כרגיל עד הצהריים

פעם שאל אותו חבר שכיהן גם הוא כראש ישיבה למה יש בכפר הרא"ה כל כך הרבה תלמידים, ואילו אצלו כל כך מעט? הרב ענה לו: אתה הקמת ישיבה בשביל פרנסה, אז הקב"ה דואג לך לפרנסה. אנחנו הקמנו ישיבה בשביל להפיץ תורה, אז הקב"ה מסייע לנו בכך

• כשהגיעו לישיבה בכפר הרא"ה תלמידים ממקומות רחוקים היה שואל אותם למה הם לא לומדים בישיבה התיכונית במקום מגוריהם ומחזקים אותה

• הרב מחמיר על עצמו שלא לטלטל בשבת, גם אם יש "עירוב". בכל זאת, כדי לא להכביד על אשתו, הוא הפסיק את החומרה הזו מאז שנולד ילדם הראשון ועד שגדל הילד האחרון

• נוהג לומר: "אדם צריך לדאוג לצרכים הרוחניים של עצמו, ולצרכים הגשמיים של חברו"

• לומד בכל יום שניים מקרא ואחד תרגום, פרק משנה יומי, שתי משניות של המשנה יומית, דף יומי, והלכה יומית מהספר 'ערוך השולחן'

• מזה שנים רבות שהוא מעביר שיעור משניות בין מנחה לערבית בבית הכנסת של שכונת בית חזון בכפר הרא"ה

• מייחס חשיבות רבה לנאמר בפה, בצטטו את דברי חז"ל: "ברית כרותה לשפתיים"

• כשמתייעצים איתו בנושאים השנויים במחלוקת הוא לא אומר מה לעשות, אלא מספר על עצמו "אני הייתי עושה כך וכך"

• כשנשאל האם ללכת להתנגד לפינוי שכונה מסויימת, אמר: "מאברהם אבינו אנו לומדים איך מתיישבים בארץ: יש להתיישב בקניין ולא בגזל, גם לא מערבים"

• יודע בעל פה ספרי ילדים שלמים, אותם היה מספר לילדיו כשהיו קטנים

• כאשר הישוב חיספין כמעט התפרק בגלל מיעוט מתיישבים, הרב צוקרמן יזם העברת ישיבת ההסדר "הגולן" מרמת מגשימים לחיספין, וכך הפך חספין לישוב הדתי הגדול ביותר ברמת הגולן

• נהג לומר בעת דיונים חשובים לעצמו ועל עצמו: "אל תאמר קבלו דעתי, שהם רשאים, ולא אתה" (מסכת אבות)

• קורא ומבין מאזנים כספיים של המוסדות שהוא חבר בעמותות שלהם, ברמה שאינה מביישת רואי חשבון

• פעמים רבות נוהג להפתיע את בן שיחו בציטוט ולשאול "איפה זה כתוב?". מי שמנסה למצוא את התשובה באחד מספרי התנ"ך, עלול לגלות שהציטוט לקוח מביאליק, ז'בוטינסקי או טשרניחובסקי

• נוטה לפסוק הלכה על פי 'ערוך השולחן' באומרו שבליטא נהגו לפסוק ממנו, וכמעט לא הכירו את המשנה ברורה

• בשיר 'דרור יקרא' בשבת מחליף את מילות הבית "הדוך קמי" בנוסח אחר: "הדוף רשעה באש קנאה, בלום פיה בכל פינה“

• השתתף בסדרת טלויזיה (עשרה פרקים בערוץ 10) דוקומנטרית בשם 'הישיבה'

• מבין בתכנון ובניית בניינים ברמה שאינה מביישת אדריכלים, ומעיר הערות "בונות" (תרתי משמע) על בניינים שבבניה במוסדות "בני עקיבא"

• הרב יהושע ויצמן, ראש ישיבת מעלות, סיפר שבתור חבר ההנהלה של הישיבה הגיע הרב צוקרמן לביקור בישיבה. הרב ויצמן הופתע נוכח הערותיו של הרב צוקרמן אודות תכנון הקונסטרוקציה של הפנימיה החדשה שנבנית

• כשהרב דויד סתיו נכנס, לאחרונה, לביתו, ברך: "ברוך שחלק מחכמתו ליראיו"

• במשך שנים רבות ערך את היומנים של מרכז ישיבות בני עקיבא תחת השם 'א. ב"ן' שפירושו "אברהם בן נחמיה". הוא גם זה שליקט את דברי התורה ליומן, וכשכתב דברים משלו חתם בשם 'המלקט'

• ידוע כצנוע מאוד בהתנהלותו האישית. גם כשכיהן בתפקידי ניהול בכירים, נסע שנים רבות באוטובוס. פעמים רבות אוכל שאריות מארוחות אחרות כדי שלא יזרקו לפח

• בשבת נחמו בכל שנה מתכנסת משפחת צוקרמן הרחבה לשבת משפחתית

• במהלך השנים לא הוציא רישיון נהיגה בשביל שלא יווצר מצב שהוא נוסע ברחבי הארץ ולא נמצא מספיק בביתו

• יש לו עשרות רבות של נינים, וממרום גילו הוא מזהה את כולם ומכיר אותם בשמותיהם

• גם את הבוגרים מהעשורים הראשונים של הישיבה בכפר הרא"ה הוא זוכר ומכיר בשמותיהם ויודע לשייך אותם כל אחד באיזה שבט למד, היכן גר, מי הם הוריו ובמה עסקו

• בשנת תש"ד נשא את רבקה גולדברג, יתומה ציונית שהוריה נספו בשואה בנסיון לברוח ולעלות לארץ, שהחלה לעבוד בישיבת כפר הרא"ה על פי הדרכתה של מורתה נחמה לייבוביץ' (נחמה אף הציעה לה ליצור קשר עם הרב צוקרמן, שנהג לקבל את גליונותיה של נחמה)

• מעמיק מאוד ומדריך לשים לב לכל מילה שקוראים ולומדים, בתפילה ובפרשת השבוע

• בימים שני, חמישי ושישי נמנע מאכילת בשר ושתיית יין

• שני ספריו הם "לוחות אבן" ו-"שיח רב"

• בליל שביעי של פסח נוהג לערוך אירוע שירת הים בביתו במנגינה שלמד מהרב חרל"פ. מקפיד שגם נשות המשפחה תשתתפנה בהקראת הפסוקים

• רבים מעידים עליו כמחזיק בתואר מקים הישיבות הגדול ביותר בציונות הדתית - מירון, נתיב מאיר, הכותל, הגולן, מעלות - הן רק חלק ממוסדות החינוך הרשומים על שמו

• מזה שנים מוצב במקום סמלי בבחירות לכנסת ברשימת הבית היהודי (ולפני כן המפד"ל) כאות של כבוד

• בין תלמידיו הידועים: הרב חיים דרוקמן, הרב יעקב אריאל, הרב זלמן מלמד, השופט העליון בדימוס צבי אלימלך טל וחנן פורת ז"ל

• אמר: "בכל הישיבות, בדרך כלל, טיפחו תמיד את היחיד, את העילוי. אותו קרבו, אותו השתדלו לטפח, לגדל, שיהיה גדול בתורה. ישיבה מעצם טבעה מה רוצה? לגדל גדולי תורה. אנחנו, בישיבה שלנו, לא רצינו לטפח את היחיד, אלא רצינו לטפח את הציבור, את הכלל, ומשום כך, היו פעמים שלמד בישיבה בחור, שכשרונותיו אינם גדולים ובלימוד אינו עושה חיל, אבל הוא בחור ירא שמים, הוא בחור טוב, בחור שדואג לציבור ורוצה לראות בתפארתו של הציבור ותורם למסגרות הציבוריות. אותו טיפחנו, אותו גידלנו, כי בו ראינו ברכה, כך שהישיבה טיפחה וגידלה מסגרת ציבורית, היא רצתה לפתח חיים ציבוריים"

לעוד דברים שלא ידעתם

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il