ב"סד
איכה ישבה בדד בת גלים, הייתה כאלמנה ביהודים ,רבתי בישראל שרתי בעם הייתה למרמס. בכה תבכה לילה ויום מנחם אין לה.שריה היו לסוררים, בגדו בה. עיווה פניו הארי הזקן היושב בירושלים , וישב קשתו לאחור . הכה ולא חמל, גרש ובזז, גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה. ואני אמרתי אהבה אתכם נפשי אחיי ורעיי אל נא תרעו. אמרו חכמי לארי אשאלה ממכה ימים מספר ואֶצֵאה כי מאת ה' היה הדבר. היה כמשחר לטרף אשר כי ירעב לא ישהה ולאנקת טרפו לא ישמע, ויבלע בחרונו ולא שהה עד כי ריווה צימאונו בדמעת צאנו וישקט רעב בכאב רב.
הוי מה היה לי כי היכני הארי. אשר פיתני לבא עד הלום. אמר לי שבי בת גלים, שבי לחוף מבטחים. הייתה ישיבתך לגבורה, עמידתך למופת, בכירת צאני את.
ואני בטחתי בקסמי שווא, נחבאתי אל הכלים, שכנתי על גבעות החול. לא חפצתי בדברי שעשועים, בכרי מרעה מדושנים.ואדעה כי מגן אחיי אני,ותהי לי לנחמה.
באתי אל גבעת החול, מקום אשר לא ישב בו איש ועץ ופרח לא הצמיח.
בניתי לי חממות, נטעתי גינות. היה מושבי גן רווה כגני טל בפאת שדה, כנווה דקלים במדבר.היו ילדי כשתילי זיתים סביב לשולחני, שמחו בי ואשמחה בם. בחורי גיבורים קולם כקול יעקב היוצא מבתי מדרשות . זרועם כגיבורי דוד, רגלם כאיילות, יצאו חלוצים לפני המחנה. בחורותיי מאירות עניים, טהורות נפש, אשר תומתן תהלך קסם על רואיהן, צניעותן יפתה מכל עדי, ותכס על ערוות הארץ.
היכני אויב, שילח בי חיציו, אני עמדתי לא נפלתי. זעק אויב חמס מלתעותיו פתח, הרג, פצע, לא ריחם. נשכתי שפתיי -לא נסוגותי אחור,ניגבתי דמעתי, עמדתי איתן.
כחוט השני אשר במשכן שילה שדיבק יריעות תחש אשה אל אחותה, היו נימי נפשי אשר דיבקו איש אל רעהו, אישה אל אחותה. טובים השניים מן האחד והחוט המשולש לא במהרה יינתק. דבקו אנשיי איש אל אחיו, אישה אל רעותה ויהיו לגוש אחד. גם כי ייפגע איש וינוחם, כל רעיו תמכו בו. הייתה אהבתי למזור, אמונתי למרפא.
שכנתי לחוף ימים ואטהר. כחול ימי כטוהר השמיים, כמעיין המרווה, אשר כי ימצאנו הגדי וריווה נפשו. טבלתי בימי ותטהר נפשי. שבתי, עליתי מן הרחצה, ראה דודי כי יפה אני וכתם ורבב לא דבק בי.
חולי כזהב אופיר, כפז בכתר שלמה. הנחתי רגלי עליו, הייתי כבת מלך הצועדת על מרבדי משי. היה חולי לקודש, ימיי למועד, שכנתי בו ואודה י-ה.
איכה מצאתני הרעה הזאת. כי עתה גדול כים שברי, כל גליך ומשבריך עליי עברו. נקש אחי על דלתי ומעיי המו. עמד עלי אשר אמרתי אחי אתה, אוהבך גם אכבדך. ויאחז בידי פֶתח הבית, גם עינו לא יבשה. נשאני על כפיים - אויה לי כי לקיתי כפליים. זרע הארי חול בעיניי ויהי ליבי דווי. כי נטעתי עץ עלי חול ועתה טוּבַע הכל. ואשקיע כל נשמתי ועתה שקעתי נפש. שׁדי עזקתי ועתה זעקתי. בניתי חממה והנה חימה . בניי איכרים ועתה עקורים. נעריי המשובחים היו לשבח"ים. בחוריי גיבורים ועתה נגררים, בחורותיי כבדולח זכות ועתה אזוקות. אוי לגבר כי בנה חומה ללא פָרץ ועתה מוטל על הארץ. אוי לאשה כי בנתה בית לתפארת ועתה על הארץ נגררת.
אויה לי כי הייתי בת גלים ועתה בת דלים. גלי התנפצו אלי חוף, אחד מהם לא נותר.לובן טהרי אשר היה כלובן הקצף שובר בחימה וקָצֶף. כי כאשר יעבר הגל ויתנפץ אלי חוף, לא יזכרהו איש וישכח מלב. כן היו חלומותיי ואמונותיי אשר נופצו ואין להם דורש. נחנק קולי ואורי דעך. שבת משושי בידי אח. דווה ליבי על גני ששמם, שועלים קטנים, מחבלים יהלכו בו.
מנעי קולך מבכי
מחי דמעתך
בת גלים.
עוד תשאי קולך
ותתגלה טהרתך
כי כגל הזה אשר
אמרת עבר עליי
עוד תינשאי עליו
וראו כל אפסי ארץ
ושבת בבית ה'
לאורך ימים
אתה ה' לעולם תשב כסאך לדור ודור. למה לנצח תשכחנו תעזבנו לאורך ימים. השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם. כי אם מאוס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד. השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם.