שאלה
בפרשת השבוע, "[פרשת ויקרא]" אנו עוסקים בנושא הקרבנות.
הקרבנות נקראים בשם זה בגלל הקרבה שהם מייצרים בין האדם לבוראו.
הרב דסלר בספרו ´מכתב מאליהו´ מסביר טעות נפוצה- אנשים חושבים שהאהבה גורמת לנתינה.
האמת, כך הוא מסביר, שנתינה גורמת לאהבה!
אדם בריא בנפשו אוהב את עצמו. כאשר אני בוחר לתת משהו מעצמי למישהו אחר, אני נותן משהו שכבר אהוב, חלק ממני.
כתוצאה מכך אצל האחר יש משהו שכבר אהוב, וכך מתחזקת אהבתי אליו.
אבל
ה´טריק´ הזה עובד [רק כאשר אני בוחר] בכך, חפץ בתהליך ובתוצאותיו.
נתינה בכפייה, בגלל הכרח, תגרום תוצאה הפוכה. הנותן בהכרח ירגיש גזול ומפסיד בעל כרחו.
גם בנתינה לקב"ה, אפילו בקרבנות החובה, וגם בנתינה לסביבתנו ומשפחתנו, עלינו להשתדל לזכור את התוצאה הרצויה לנו ולבחור להביט על הנתינה בעין טובה ומשמחת.
ב"הצלחה ושבת שלום!
יהונתן וחברים מקשיבים