שאלה
שלום רב, בהמשך לשאלתי מלפני כמה ימים
https://www.kipa.co.il/ask/show/341127-משל-האהבה-מול-הוכחות-שכליות
רציתי לשאול כמה שאלות על תשובת הרב.
1. הרב כתב "כל ההוכחות המובאות הן למעשה "הנחת המבוקש", והן אינן הוכחות מובהקות. גם אם היו כאלה – הן היו אולי מסוגלות ליצור נוסחה תיאורטית שמוכיחה מתמטית שיש אלוהים, אולם לא היה בהן ממד של מפגש עם הקב"ה וכדו'". - מדוע? אם נקבל את קיומו של מעמד הר סיני מול המונים כהוכחה, יש כאן הוכחה שכלית שמדברת על מפגש. גם טענות על ההיסטוריה של עם ישראל מבטאות קשר עם הקב"ה.
2. "לרוב נמצא כי אנשים מאמינים באמונת אבותם. לא בגלל "שטיפת המוח" אלא בשל ההכרעה שלהם ללכת באמונת אבותיהם, מכוח היותם צאצאים להם ובני העם הזה" - לא הבנתי מה הטענה המהותית שלא מדובר ב"שטיפת מוח", הרב רק ניסח את זה בצורה מעט שונה... יכול להיות שהסיבה שאנשים בוחרים ללכת בדרך אבותיהם היא בגלל שזו הצורה בה הם התרגלו לחשוב מגיל אפס.
3. קשה לי לקבל את הטענה שאני מאמין שהתורה אמת רק בגלל שנולדתי לתוך זה... אין בתורה שלנו איזשהו ממד אובייקטיבי?
4. אם הדרך היחידה להגיע לאמונה זו איזשהי אינטואיציה כזו או אחרת, איך אפשר בכלל לבוא בטענות למי שאיננו מאמין?
5. הרב כתב "לעתים יש חציית גבולות וקווים – גיור או להבדיל התאסלמות או המרה לדת אחרת – אולם לרוב אנחנו נותרים דבקים באמונת אבותינו" - חזרה בשאלה וחילון לעומת המרת דת איננה תופעה ככ נדירה. כוונתי לא הייתה שנתחיל לחפש אחר דתות אחרות, אלא - מה הטעם להאמין באמונה שלא ניתנת להוכחה?
אני מאמין שכן יש הבדל מהותי ואובייקטיבי ולא כמותי וסובייקטיבי בין היהדות לבין דתות אחרות, ואשמח להבין טוב יותר את דעת הרב בעניין.
6. התאהבות היא במישהו שיודעים בוודאות שהוא קיים, רק תופעת ההתאהבות קשה להסבר רציונלי. לא הבנתי איך מכאן ניתן להשליך הסבר על תופעה של אמונה שהיא התאהבות במישהו שע"פ טענת הרב אין כל בסיס מוצק להאמין שתורתו אמת.
אבהיר שאין כוונתי חלילה להתריס כלל וכלל, אלא בבחינת "תורה היא וללמוד אני צריך".
תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה
אנסה לענות בקיצור, אם כי סוגיות אלה מטבע הדברים אינן מתאימות לבירורים קצרים. אני פותח שערים בלבד, ולא עוסק בכל הנושא המורכב:
א. טענתי היא זו: הבה נניח כי הטיעון "לכל נברא יש בורא" אכן מוכיח את קיומו של הקב"ה (הטיעון הזה יותר מורכב, אולם זה כיוונו הכללי): במה זה סייע בעדי להתקשר לעניין הא-לוהי ? אמנם נוצרה נוסחה מתמטית המוכיחה שכלית שיש בורא, אולם הנוסחה הזו לא יצרה כל קשר אינטימי, הכרתי, אמוני וכדו' לריבונו של עולם, ועל כן אין בה מפגש. גם אם תהיה הוכחה היסטורית (ארכיאולוגית לדוגמה, או כל הוכחה אחרת) לכך שמעמד הר סיני התקיים – הדבר יישאר בגדר ידיעה מדעית ולא כמהפכת נפש. אדגיש שוב כי לא זה הטיעון העיקרי שלי – הטיעון העיקרי שלי הוא שהוכחות אלה כלל אינן אפשריות, וכולן אכן מהוות את "הנחת המבוקש". אלא שלזה אני מוסיף כי גם אם היו הוכחות כאלה – הן לא היו מחוללות משהו משמעותי. ההוכחה הגדולה ביותר לדבריי הם דברי הרמב"ם שאומר שאפילו ניסים גלויים לא הצליחו לחולל את המהפך הזה (אם כי, לדעתו, מעמד הר סיני עצמו כן הצליח).
ב. רוב האנשים המאמינים ממשיכים את אמונת אבותיהם, מלבד בתקופות מסוימות בהם מתחולל מהפך גדול, כגון בימי ההשכלה. אולם, יש חשיבות מרובה כיצד מכנים את זה - האם מכנים זאת במילים "שטיפת מוח", ואז מדובר בתופעה שלילית, או שמכנים זאת כהכרעה שלהם להמשיך את אמונת אבותיהם והתרבות הלאומית שלהם, ואז זו תופעה חיובית מאוד. על כן, המילים מאוד חשובות כאן
ג. החיפוש אחר ממד אובייקטיבי בתורה יוצא מנקודת הנחה שיש ממד אובייקטיבי כלשהו. אני מציע לך את התרגיל הבא: אנא הצע ממד אובייקטיבי כלשהו, אפילו לדבר הפשוט ביותר (למשל: ממד אובייקטיבי למה לא לגנוב), ואז נוכל להתחיל את הדיון. לאור דבריי בתשובות הקודמות, אני יודע מראש כי לא תצליח, לא בגלל שאת לא מוכשר, אלא בגלל שהדבר כלל אינו אפשרי. ממילא, החיפוש אחר ממד אובייקטיבי הוא מופרך מיסודו. הדבר נכון גם לגבי התגלות: אנו למדים מהתורה עצמה כי חלק מאותם אנשים שחוו את מעמד הר סיני פירשו את ההתגלות הזו כמצדיקה עשיית עגל זהב (לא משנה כרגע איך הם הגיעו לזה), דבר המלמד כי אפילו "עובדות היסטוריות" ובשעה שהן מתחוללות – עלולות להתפרש בצורה מוטעית. אדגיש כי גם אם לא נקבל את סיפור התורה כ"עובדה היסטורית" – עצם הסיפור כי ניתן לפרש את אותו הדבר בצורה אחרת לגמרי מחזקת שוב את טיעוניי כי החיפוש אחר "ממד אובייקטיבי" שאתה סבור משום מה שהוא קיים – מוטעה.
ד. אינני יודע כיצד ניתן לבוא בטענות אל מי שלא מאמין, ועל כן אני לא בא אליו בטענות. איני יודע מה מתחולל בשמיים, ואף שאני מאמין כי הקב"ה אינו תובע מהאדם את מה שהוא לא היה יכול לעשות – אני אומר לעצמי שוב ושוב כי אינך יודע שום דבר על מה שמתחולל בשמיים.
ה. חזרה בשאלה וחילון הם עדיין תופעה של מיעוט, מלבד בתקופות היסטוריות ממוקדות כמו בתקופת ההשכלה. ברם, לא זה מה ששאלת, ולכן אני לא מרחיב. שאלתך לגבי טעם באמונה שלא ניתנת להוכחה אינה ברורה לי כלל ועיקר, וזאת משתי סיבות: הראשונה, הכתובה למעלה, כי אני לא מכיר שום דבר שניתן להוכחה. איני מתכוון לשאלות ספקולטיביות (מניין אני יודע שאני קיים ? או האם תמונת המציאות שלי ושלך זהה ? וכדו'), אלא אפילו ביחס לשאלות ביחס לנורמות וערכים, וביחס לעצם קיומה של התגלות א-לוהית. אם תבדוק את עצמך, לא תצליח למצוא הוכחה תיאורטית כלשהי לדברים אלה (כלומר: שום דבר לא ייחשב בעיניך כהוכחה), ועל כן – החיפוש אחר הוכחה נראה בעיני כמגוחך. הסיבה השניה, שהיא למעשה הצד השני של המטבע, היא שכולנו עושים אין ספור דברים שלא ניתנים להוכחה. את האמונה הקבלתי במאמרי לאהבה, וממתי אהבה מתרחשת רק בשעה שיש לנו הוכחות ?
ו. איני טוען שאהבה ואמונה זהות. אני משתמש בה כמשל. ההנחה שאנחנו לא מכירים את הא-לוהים ולא יודעים שהוא קיים – נכונה ביחס לאדם לא מאמין. היא לא נכונה ביחס לאדם המאמין, שגם מכיר את הא-לוהים מתוכו ("מבשרי אחזה א-לוה") ומההכרה העמוקה שיש בו, וגם שמע עליו מהוריו ומרבותיו. אם תחפש הקבלה מסוימת לחשיבה – שאל את עצמך האם אפשר לעורר אהבה כלפי בחורה שכלל לא פגשת, אולם אתה שומע עליה דברים רבים, פוגש אנשים שפגשו אותו והוארו ממנה וכדו'. כאמור, זהו דימוי בלבד, ולא הקבלה מתמטית, אולם דרך זו תוכל למצוא דברים רבים.
כל טוב ויישר כוח
6. התאהבות היא במישהו שיודעים בוודאות שהוא קיים, רק תופעת ההתאהבות קשה להסבר רציונלי. לא הבנתי איך מכאן ניתן להשליך הסבר על תופעה של אמונה שהיא התאהבות במישהו שע"פ טענת הרב אין כל בסיס מוצק להאמין שתורתו אמת.
אבהיר שאין כוונתי חלילה להתריס כלל וכלל, אלא בבחינת "תורה היא וללמוד אני צריך".
תודה רבה!
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם