שאל את הרב

רוצה להישאר ב''אורות'' מהחג!

חדשות כיפה חברים מקשיבים 26/10/16 17:54 כד בתשרי התשעז

שאלה

שלום וברכה

השנה הייתי בשמחת תורה ובהקפות שניות באחת מהישיבות המפורסמות ויצאתי ב"אורות". היה פשוט מדהים לראות את הבנים רוקדים ומשתכרים מרוב שמחה. איך שהם שרים "וחיי עולם נטע בתוכנו" הם באמת מתכוונים לזה.

הבעה שלי היא שאני גם רוצה להרגיש ככה. גם רוצה לשמוח על התורה ברמה כזאת, אבל זאת שמחה שנובעת מלימוד התורה- כשמתעמקים ולומדים אז מגלים כמה סודות יש בה וכמה היא מתוקה, ואני גם רוצה להרגיש את זה. אני גם רוצה פשוט לשבת כמו בישיבה ופשוט ללמוד תורה. זה אפילו לא מדרשה כי במדרשה כל הזמן שומעים שיעורים וממש מתחשק לי ללמוד תורה בעצמי, ללמוד תורה לשמה!

אני יודעת שאין לכך כלים פרקטיים לבנות וגם אי אפשר פתאום ללמוד גמרא או אפילו משנה בלי להיכנס לראש של זה ובלי הדרכה וכו'.

ה"נחיתה" משמחת תורה לשירות הלאומי הייתה ממש קשה, גם בגלל שנגמר האור המיוחד, וגם בגלל שאני כאילו מצפה מהחניכות שלי באולפנה שירגישו גם את אותו אור ורק ירצו להתקרב לקבה ותכלס במציאות זה ממש לא ככה.

זה הגיע לרמה שפשוט התפללתי מנחה באסרו חג ופשוט מיררתי בבכי תוך כדי התפילה, הרגשתי שזה היה בכי של הנשמה.

אשמח לתשובה בקרוב!!

תודה רבה, תזכו למצוות.

תשובה

הי הודיה!

פנייתך מיוחדת ומקסימה! אני שמחה על הזכות שניתנה לי לתת מענה עבורך ומקווה שאכן אעזור לך.

לא פעם אני שומעת תסכול מבנות שחוגגות את שמחת תורה בכך שהן רואות אותו כחג שרק הבנים יכולים להרגיש בו את השמחה וכו´..בתור מישהי שאוהבת מאוד את שמחת תורה, שמחתי לראות שזכית לחגוג את החג בצורה שהייתה לך משמעותית וחיובית ביותר!

יחד עם זאת, כפי שתיארת, לפעמים אנחנו מרגישים "נפילה" מסוימת אחרי חוויה מאירה כזו ובנחיתה אל המציאות היומיומית שלנו. אני חושבת שיש לא מעט בנים ובנות שיכולים להזדהות עם תחושותייך אלו מחוויות עבר דומות.

אך החוכמה היא לדעת להביא את תחושת הקירבה הזו לקב"ה גם בחיי היומיום שלנו ואפילו ליזום את זה.. השאלה הגדולה איך עושים זאת, ובשביל זה אשמח לתת כמה כיווני חשיבה שיכולים להיות רלוונטיים ויעילים :)

[להשאיר אורות דולקים!]
תחילה, חשוב לי לומר שיש אכן משמעות גדולה גם ללימוד תורה לשמה. אבל לאו דווקא רק משם מגיעה השמחה העצומה של בחורי הישיבה שראית בחג, יש המון כוח לאחווה הזאת שהם שותפים לה, לאווירת החגיגיות שהחג מביא עימו ועוד.. לא בטוח בכלל שאם תראי את הבחורים בסיטואציה אחרת ביום יום הם יהיו כאלו מאירים ושמחים. מעבר לזה, שאין ספק שיש משמעות גדולה גם לביטוי המעשי של לימוד התורה וששם לפעמים עוד יותר קשה להביא את המקום השמח והחיובי שבנו ואולי זה המבחן האמיתי שלנו..


לכן, בעיניי יש לך הזדמנות אמיתית שאת יכולה לתעל את התחושה של "האורות" שאת מתארת שחווית בחג ולהביא את זה איתך לשירות. ניתן לחשוב על פרויקט מתאים לאולפנה בה את עושה שירות. תחשבי על משהו שמצד אחד יוכל להביא את התחושות שלך מהחג ומצד שני יצליח לדעתך להוציא מהחניכות תחושות דומות וייצור חיבור טוב. מומלץ כמובן להתייעץ עם דמות מצוות האולפנה, אני מאמינה שהם ישמחו ליוזמות כאלו.


[כל התורה על רגל אחת]
ועכשיו בקשר ללימוד תורה העצמי שהיית רוצה לדבוק בו. זו מטרה נהדרת בעיניי ויש בהחלט איך ליישם אותה. כמובן שיש לא מעט דברים שניתן לעשות, אך אנסה לתת לך רעיונות מרכזיים שמתאימים לתקופה בה את נמצאת בחייך.

קודם כל, את יכולה להחליט על זמן מסוים בשבוע שבו את לומדת משהו שאת מתחברת אליו. אני באופן אישי ממליצה על "הנתיבות שלום" כספר פשוט להבנה ומהמם באוצרות הטמונים בו! אבל כמובן שזה יכול להיות כל ספר שתראי בו כמתאים עבורך.

כדאי להיעזר בסובבים אותך (משפחה, חברה מהשירות, חברות מהבית וכדו´) ללמוד יחד או לפחות לקבל המלצות אילו ספרים או מקורות יכולים להתאים לך.

לשלב שאחרי השירות, יש כיום מגוון של אפשרויות היום לבנות שרוצות להיכנס יותר לעולם התורה, מדרשות בכל מיני סגנונות. בתור מי שעשתה שנת מדרשה אני יכולה לומר שיש לא מעט מקום גם ללימוד עצמי בתוך המסגרת של המדרשה וגם מקבלים כלים איך ואיזה ספרים כדאי לפתוח וללמוד מהם גם אחרי סיום המדרשה.. מעבר לכך שגם בישיבות יש שיעורים (הם לא רק לומדים לבד) וגם באופן למידה כזה יש משהו מעצים, מעשיר ומשמח לא פחות!

בכל מקרה חשוב לזכור שלא סתם התורה יש בה הדרכה מפורטת לאורח חיים מלא, יש חשיבות מאוד גדולה לשילוב שלה בחיי היום יום ולא רק לשמוח מעצם הלימוד עצמו.

שיהיה הרבה הצלחה בשילוב בין הדברים ושבעז"ה תרגישי שאת מצליחה לשמוח בתורה גם מחוץ לכותלי בית המדרש!

כמובן שבמידה ותרצי לשאול עוד על הנושא את מוזמנת לכתוב לי במייל.

משאת

masethm@gmail.com

כתבות נוספות