שאלה
שלום כבוד הרב,
אני בא מבית מסורתי, בית שהיהדות והלהכה הינם דבר מרכזי וחשוב. אני כשלעצמי אדם מאמין, אני מניח תפילין ,שומר כשרות ומנסה להתחזק גם בשאר התחומים, לאט לאט..
לאחרונה אני יוצא עם בחורה (מזה כחודשיים). היא מגדירה את עצמה כחילוניה, אינה שומרת מסורת ואף לא מחשיבה את עצמה כאדם מאמין. למרות הפערים הללו לא פסלתי את הקשר מתכתחילה ונתתי לזה הזדמנות בתקווה שאולי בהמשך היא תתקרב יותר לדת ונוכל למצוא את עמק השווה, ומי יודע, אולי אפילו להתחזק ביחד. שהרי זה דבר גדול לקרב יהודי ולהראות לו את הדרך הנכונה.. אולי אפילו זה אחת הסיבות שהבורא הפגיש ביננו, או אולי כך אני רוצה לחשוב.
מטבע הדברים הקשר הלך והתחזק, ומצאנו הרבה נושאי עניין משותפים. עד שבאחד הערבים היא החליטה לשתף אותי בדבר מאוד אישי עבורה. היא סיפרה לי שהיא מאומצת. הוריה (הלא ביולוגיים) ניסו להביא ילד לעולם במשך שנים ללא הצלחה עד שהחליטו על אימוץ מחו"ל. היא עלתה לארץ בגיל חודש ועד היום אינה יודעת הרבה לגבי הוריה הביולוגיים, שכן לא יצרה איתם קשר מאז. כששאלתי אותה לגבי גיור (אמא הביולוגית אינה יהודייה), אמרה שעברה הליך גיור לקטינים – הליך שגרתי שנעשה במקרים כאלה שבמהלכו ההורים המאמצים מתחייבים לתת לילד חינוך מסורתי יהודי והילד נחשב יהודי לכל דבר ועניין.
העניין הוא שלא נראה שהוריה המאמצים הקפידו לקיים אורח חיים שכזה. האבא המאמץ הלך לעולמו כשהיא הייתה די צעירה. בקשר לאמה, לפי היכרותי עמה היא אדם מאמין , מדליקה נרות שבת וקוראת תהילים מדי יום (לדבריה). כמו כן, הבחורה קרובה מאוד לאמה המאמצת - אפילו יותר מקשר נורמטיבי בין אמא לבת.
לאור האמור לעיל, נשאלת השאלה האם העובדה שהבחורה רחוקה מהדת ומהיהדות , כגיורת - מטיל איזשהו ספק בעצם יהדותה. הרי אם הייתה עוברת הליך גיור רגיל – של בגירים , שבמקרה כזה מוסברים לה כל חובותיה ומהות הגיור , והדבר נתון לשיקולה אם להתחייב לתרי"ג מצוות ולקחת עליה מחוייבות שכזאת, יש לראות את הדברים אחרת. מה שלא כן במקרה הנ"ל, שהרי היא איננה בחרה בדרך זו אלה הוריה בחרו בה בשבילה בזה שהביאו אותה ארצה. בנוסף, כמו שאמרתי,נראה שהוריה לא קיימו כהלכה את התחייבותם לרבנות לתת לה את החינוך המסורתי הראוי, דבר שהיווה תנאי לקבלתה כאחת מישראל בעיני הרבנים שאישרו את גיורה – כך ע"פ המסמכים שהראתה לי. או שמה
תשובה
שלום
ראשית, אשריך על התחזקותך בשמירת תורה ומצוות.
לגופו של עניין -
בן/בת זוג שאינם שומרי תורה ומצוות - אומנם זו מציאות שקיימת, ויש אפשרות לעבוד את ה' גם במציאות זוגית שכזו. אבל (וזה 'אבל' גדול) זו מציאות מאוד מסובכת, שצריך לשקול היטב ולהתייעץ בטרם נכנסים אליה מראש. כשאדם רוצה לבנות את ביתו על אדני התורה והטהרה, זהו איננו נושא שולי, אלא מהותי ביותר. קשה מאוד להצליח ליישם את זה כשאין שותפות של אמת בנושא זה מצד בן/בת הזוג.
רק לדוגמא - להצליח לשמור על טהרת המשפחה, ולהקפיד על הריחוק בימי הנידה, ולעבור את תהליך הטהרה, שלא תמיד הוא פשוט, זהו דבר קשה מאוד למי שאיננו מאמין בכך (גם למי שמאמין בכך זה לא תמיד קל).
כנ"ל לגבי שמירת שבת וכשרות. אלו נושאים שמקיפים המון פרטים מהחיים, ולמי שלא מאמין בתורה, זה וודאי יהיה מעיק וגורם סבל, באופן שיקשה מאוד על החיים המשותפים.
ומה באשר לחינוך הילדים? צריך להחליט על חינוך מתאים מוסכם. וגם אם מגיעים להסכמה על חינוך דתי, קשה מאוד לחנך ילד לדבר שאחד מההורים איננו מאמין בו.
על כן, גם ללא קשר לנושא הגיור, יש לעניות דעתי, לשקול היטב האם נכון לבנות קשר שכזה מלכתחילה.
התקווה שהיא תתקרב לדת והרצון לקרב הם נפלאים, אך כמובן אין שום וודאות בכך.
באשר לגיור - גיור קטנים הוא ייחודי בכך, שהוא נעשה ללא בחירת הילד.
יש צורך שיהיה לנו אומדן שמגמת הגיור היא לשם קבלת עול תורה ומצוות, ועל כן דורשים מההורים את נושא החינוך הדתי.
כמו כן, גיור קטן מותנה בכך שהוא לא ימחה בכך כאשר יגדל, ולפי חלק מהשיטות, אם הוא לא מקיים את המצוות כאשר הוא מגיע לגיל מצוות, זו מחאה, שמשמעותה שהוא חוזר להיות גוי.
מכיון שהנושא מורכב ותלוי במספר גורמים, צריך לחזור אל אותו בית דין שאצלו נעשה הגיור, לפרוס בפניו את כל פרטי המציאות, והם יורו האם הגיור בתוקף או לא (אם יש צורך בסיוע בזה, אשמח לעזור).
כל טוב והחלטות טובות