שאלה
שלום הרב,
נתקלתי בשאלה כאשר למדתי היום את הגמרא דף ו. במסכת הוריות.
רציתי לשאול מה הרב חושב על הוראת שעה. כלומר, האם נביא או בית דין יכולים להשפיע על הכוונה בהוראת שעה, או שביכולתם רק להתיר איסור? האם בית דין יכולים לשנות את מהות קרבן החטאת, בכך שציבור שחטא במזיד יוכל להביא קרבן חטאת? הרי חטאת משמעותה רק לכפר על החוטא בשוגג!
אשמח לשמוע את דעת הרב, ואם אפשר לקבל מקורות רלוונטיים ממש אשמח.
תודה רבה וערב טוב.
אריאל
תשובה
שלום
נביא יכול בהוראת שעה לבטל איסור או לחייב מצווה שאינה כתובה, חוץ מע"ז.
ובכלל זה, להתיר חטאת על מזיד. ובלבד שלא יעשה כן כפרשנות אלא בנבואה ע"פ דבר ד´.
בי"ד יכולים לפרש התורה לדורות, או להורות מצד עת לעשות לד´ לחרוג ממצווה מסויימת, על מנת להציל את עולם התורה וכד´. וכעין זה בכריתות ח בהוראת רשב"ג להתיר קרבן אחד לחמש זיבות ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה, וזה בפשטות ביטול דין תורה, ומצד עת לעשות לד´. כך רש"י הבין שם את הסוגיה. ואמנם לתו´ס לא הקל על ד"ת אלא סבר מצד האמת שהדבר דומה לטבילה, ולכן הקל. ועל כל פנים, פשוט שלא דרש להקל לשעה ואחר כך דרש להיפך, ח"ו. אלא ביטל לשעה מצד עת לעשות, או דרש לדורות מצד האמת.
לכן, אין בי"ד יכולים לפרש כך התורה לשעה ולעקמה כפי הצורך ואחר כך לפרש להיפך, אלא יכולים לחייב חטאת מצד סיבה צדדית של הצלת התורה. פרשנות התורה היא נצח, דהיינו עקרונית במהותה.
אולם, בי"ד יכולים בדור מן הדורות להמשיך לדרוש במידות שהתורה נדרשת ובכך להורות (לא לשעה אלא כנצח) שמצווה שנהגה בישראל עד אותו דור היתה בתנאי מסויים, כגון בזמן שמזבח במקומו וכד´.
וכעין זה כתב מרן הרב בריש פנקס בויסק על דרשת בי"ד לעתד"ל בעניין הקרבנות הבטלין, שידרשו שמחוייבים כל עת שנאכלין וכדומה.
והכל בגדר האפשר, אך למעשה אליהו ומשה יורונו בלשכת הגזית לעתד"ל מה נעשה בזה.
כל טוב