שאלה
שלום, כבוד הרב!
שאלתי היא בקשר לכתיבת ספר .
ה' נתן לי כישרון כתיבה , ודמיון מפותח .
אני יודעת שכתוב בקבלה שכשאדם מקבל כישרון , לא קיבלו סתם אלא נבחר בקפידה , ויש לנצל כישרון זה כי אחרת יעלם.(אם הייתי זוכרת בדיוק את הספר בקבלה הייתי כותבת).
ולכשרון יש מטרה.
אני התחלתי לכתוב ספר , זה ספר פנטזיה , רומנטי ואני מתכוונת להוציא אותו בארה"ב.
עכשיו השאלה היא כזאת , כשכותבים ספר אמיתי , אי אפשר לצנזר דברים שקורים גם במציאות , אפילו בתנ"ך הקדוש לא צינזרו .
האם מותר לי לכתוב ספר כזה, ואם לא למה,ואם לא מה כן, כי חבל לי לפספס כזה כישרון במיוחד שהכתיבה היא כמו תרפיה בשבילי ?
אשמח לתשובה ,
תודה מראש!
תשובה
שלום
טוב להוציא אל הפועל את הכשרון שלך.
גם כאשר האדם יוצר ופורח, הוא חייב לשמור על השורשים שלו אחרת יקמול.
לפיכך, עלייך לכתוב בכללי ההלכה, דהיינו ללא אמירות לא צנועות, ללא עלילה שיש בה עידוד איסור או לגיטימציה כלפיו, וללא תיאורים שאינם ראויים.
עוד חשוב, שהעלילה עצמה תוביל למקום שיש בו האדרת המידות הראויות בגיבורים, כגון אמון ויושר, כנות ואמונה וכדומה. אפשר לכתוב כך שבתחילת המסע היה לדמויות ספק בנושאים אלו, ובמהלך הספר מתברר כמה הם מרעננים ומחיים את הגיבור בחייו.
הגבול האמיתי הזה ישמור על יצירתך נקיה ותמה, ויציב אותה ברמה אחת מעל התרבות הוולגארית של הספרות המערבית הפופולארית המדגישה עריות ואלימות בעלילותיה. את באה בשם שורש החיים, ולא רק מצד הסגנון שלהם.
האמוראים לימדו אותנו שדמויות התנ"ך אינן אנושיות במובן הרגיל של ימינו, אלא מלאכיות. דהיינו מעשיהם לא נבעו מן הגוף וצרכיו אלא מבירורי הרוח.
לפיכך כל מעשה שלהם שצויין בכתבים הוא לא כפי הנראה בקריאה ראשונה אלא יש בו עומק ומסר יסודי אשר ביארו אותו חז"ל.
אין לומר שכפי שהתנ"ך כותב על דוד ובת שבע כך את תכתבי רומן לא צנוע. ח"ו. דוד היה קודש קודשים ומה שקרה שם היה עמוק ומהותי הרבה יותר מהנראה בסקירה ראשונה ושטחית. לא רומן גופני כתוב שם, אלא תורת השם תמימה המלמדת מהי תשובה ומהו מלך ישראל שד´ בחר בו ובזרעו לעמוד עד עולם בכסא המלכות.
ראויה היתה בת שבע לדוד אלא שאכלה פגה, דהיינו שידע שיש שייכות נשמות לשניהם אלא שהקדים זמנו.
בהצלחה