שאלה
רשום בגמרא ברכות ד.:
"לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני" לוי ור' יצחק. חד אמר כך:
אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם! לא חסיד אני???!
שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלש שעות (אחרי עלות השחר) ואני חצות לילה אקום להודות לך!."
וראינו בהמשך הגמרא:
"ודוד מי קרי לנפשיה חסיד והכתיב "לוּלא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים" ותנא משמיה דרבי יוסי למה נקוד על לולא. אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע מובטח אני בך שאתה משלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבוא אבל איני יודע אם יש לי חלק ביניהם" ע"כ.
וגמרא לא מבארת מדוע דוד פעמים שאמר על עצמו חסיד ופעמים שלא אמר!
אם הרב יוכל לבאר לי את העניין אשמח.
תשובה
שלום
עיין רש"י ד"ה שמא
כל טוב