שאלה
שלום הרב!
יש לי חברה שמאוד רוצה את החברה שלי. אולם הנושא היחיד שעליו אנו מדברים הם הבעיות שלה: במשפחה, בלימודם ובחברה.
אני מאוד מבינה אותה, היא בת זקונים וההורים שלה מבוגרים כבר ואין לא כל כך עם מי לדבר (גם אחותה הגדולה לא מדברת איתה).
אני בכיף עוזרת לה ומייעצת לה אך לעיתים המצב הזה פוגע בי. זה יוצא שאני לא יכולה להתחבר עם בנות אחרות ואני חייבת תמיד להיות איתה ולהכניס אותה לחברה ולהתייחס אליה כדי שתרגיש טוב. וזה טיפה חונק אותי. לדוגמה- היא ביקשה ממני שלא אספר לה על הציונים שלי כי זה מבאס אותה.
מצד אחד מאוד חשוב לי לעזור ואני רואה בכך חשיבות רבה אך אני מרגישה צבועה מצד שני כי לפעמים בלי להתנתק ממנה ואני לא באמת רוצה בחברות רק של עזרה חד סיטרית.
האם להמשיך לעזור ולתמוך למרות הצביעות או שעדיף לדבר איתה ולהסביר לה מה אני חושבת למרות שהיא יכולה להפגע קשה?
תודה
תשובה
בס"ד
שלום רב,
על דברים אלו נאמר שמצווה לשנות (=לשקר שקרים טובים) מפני השלום.
היא צריכה את עזרתך ואת מגלה מידת חסד נפלאה ומעניקה לה תמיכה.
יש צדק בדבריך אודות התחושה של חנק, לכן את צריכה להגביל את הזמן שלך אתה ולאפשר לעצמך לעשות עוד דברים שחשובים לך, גם להיות עם חברות אחרות, רק בדרך כזאת יהיה לך הכוח להמשיך ולעזור לה.
אל תוותרי על הזכות שלך לעוד חברויות. תסבירי לה בעדינות שזה הסגנון שלך ואינך יכולה לוותר על כל החברויות.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם