אני טובה או רעה? ומה עם ההערכה עצמית?

לק"י

שלום לך יקרה!
בממש מעט מילים הצלחת לתאר בצורה מאוד אמיתית תחושות שהרבה מאיתנו חשים.
הסתירה הזו שבתוכנו, בין בטוב לרע, בין מה שכולם רואים ואמרים לטובה לבין המציאות שלנו שמכירה בכל המומים והפגמים (שדי מטשטשים את הטוב), באמת יכולה לחרפן.
האמת, היא עושה את זה לא מעט והשאלה, כמו ששאלת, זה איך מתקדמים ומה עושים כדי בפועל.
מה הם אותם כלים מעשים?
אבל, לפני שניגע בכלים המעשיים ננסה להבין שניה מאיפה הסתירה, מה השורש, ומתוך כך נוכל באמת לתת כלים מעשיים שיפעלו על הנקודה ההתחלתית ולא נעסוק בכיבוי שרפות.

[מאיפה ולמה הסתירה הזו?]
ב"ה הקב"ה נתן בכולנו כוחות שבעומקם הם טובים.
כן, גם הכעס, הקנאה והתוואה שמוציאים את האדם מן העולם יש בהם מקור של טוב שצריך רק לדעת איך להופיע אותו בצורה טובה.
מה זה להופיע? את זה נסביר עוד שניה.
אנחנו יודעים שהקב"ה נתן לנו כוחות טובים "אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר" (קהלת, פרק ז´, פסוק כ"ט), אבל מצד שני הפסוק ממשיך "וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים".
אנחנו במעשים שלנו יכולים להשפיע על המידות שלנו.
הבחירה בידיים שלנו "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע ... הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ".
הקב"ה אומר לנו שיש לנו את האפשרות לבחור בין טוב לרע ושנבחר בטוב, שנבחר בחיים.
הקב"ה מכווין אותנו ומשגיח עלינו, אבל לפחות מבחינתנו – הבחירה בידיים שלנו.
הכלים שהקב"ה חנן כל אחד מאתנו כשנולדנו ובמהלך חיינו הם סך הכל כלים.
כלים שאפשר להשתמש בהם לטובה ואפשר חלילה להשתמש בהם לרעה.
וכל זה למה?
זה חלק מהעמל שלנו פה בעולם ומה שעוזר לנו לחדד את עצמנו.
אם היינו נולדים בלי שום יצר אז לא היינו חיים מלחמה פנימית שדורשת מאתנו יותר.
היצר שלנו הוא אותו יצר שמתבטא ביצר של טוב ויצר של רע וביחד, כשלפעמים נדמה שזה סותר ולפעמים נדמה שזה כוחות מתנגשים, אנחנו מבררים את עצמנו, את הכוחות שלנו וככה מתקדמים.
לצורך הדוגמא, או יותר נכון במבט של אנושות – לעומת אדם פרטי, כאשר יש מלחמה כל עם שנלחם מתחדד.
האישיות שלו, הזהות שלו, המוסריות שלו, האמונה שלו וכו´ כי יש משהו שגורם לזה להתבלט.
במצבים כאלה אפשר לבחור לפעול אחרת מאשר הטבע הפנימי ואפשר לפעול על פי הטבע הפנימי.
מתוך הבנה כזו אפשר לגעת בכלים המעשיים.

[מה לעשות?]
אחרי שאנחנו מבינים שמלחמת היצרים הזו עוזרת לנו לברר מי אנחנו באמת, מה הכוחות שהקב"ה חנן אותנו בהם ואיך אנחנו יכולים להשתמש בהם בצורה הטובה ביותר, אפשר לגעת בכלים של מה לעשות עם הסתירה.
1. לזכור שזה בסדר ולנסות לחפש מה מתחדד אצלי בכלים שהם כבר טובים.
2. לחפש בתוך הכלים שאני רוצה להשתפר בהם מה טוב בהם – איך אפשר ליישר את המידה ולהפוך אותה לטובה, ולא לכבוש אותה ולהעלים אותה.
3. כשמרגישים את הסתירה לשאול את עצמנו מי אנחנו באמת – האם אנחנו אותם אלה ששואפים להיות טובים ועובדים על המידות, ואם כן, מה עוד אפשר לעשות כדי להיות יותר טובים, או האם חלילה אנחנו לא מאלה שרוצים להתקדם מספיק ואם כן איך מעוררים את הרצון להיות יותר טובים.
בנימה אחרת, כאשר אנשים אומרים שאת טובה ואת מרגישה שלא, תזכרי שיש לך שלוש אפשרויות.
4. ופה אנחנו מגיעים לעצה נוספת:
א. להגיד להם שהם טועים ואת לא טובה.
ב. להתעלם ו/או לקבל את המחמאות.
ג. כשאומרים לך את זה להגיד שזה לא נכון, אבל לדרוש מעצמך להגיע לרמה כזו.
המלצה שלי – תפעלי לפי האפשרות השלישית.
איך?
תגידי לעצמך שאולי את לא מרגישה שאת במקום הזה שאנשים מדברים עליך, אבל וואלה, אם הם רואים את זה כנראה שזה טמון בך כי הם לא יכולים לראות משהו תלוש מהמציאות.
הכוחות הללו והפוטנציאל הזה נמצא בך לא רק כמשהו עלום אלא כמשהו שמתחיל להתגלות ועם התודעה הזאת תשאטי קדימה. לכי על זה בכל הכח (אך גם עם המוח).
ברור שיש עוד כמה עצות שאפשר לתת, אבל זה ככה פתיח לעצות מעשיות כשיש עוד איזשהו כלל שיכול לעזור.

[ומה עם ההערכה העצמית שלי?]
רבי נחמן (לליקוטי מוהר"ן, תורה ו´, אות ג´) מדבר על המעגליות של התשובה – שככל שמתקדמים אז מרגישים שצריך לעשות תשובה על התשובה הקודמת.
מה זה שייך לעניינו?
5. ככל שתתקדמי עם הזמן תרגישי איך לפני זה רק חשבת שאת טובה, אבל עכשיו, במקום שבו את נמצאת זה לא תמיד המקום הכי גבוה שלך, אלא הפוך. את תרגישי איך איפה שהיית לפני זה הוא מקום נמוך ולא באמת היית במקום גבוה (לפעמים דווקא תתגעגעי למקום הקודם – אבל זה מצד הרגשה שאת בפסגה ובמקום טוב)
חלק מזה נובע מאותה הסתכלות של כרגע את במקום שהוא באמת גבוה יותר ולכן את מחמירה עם עצמך על מה שהיה ותיצרי לעצמך אולי אשליה שאת לא מתקדמת, כשבאמת את מתקדמת.
לכן, חשוב כל הזמן לראות את הדברים שכתבת כמשלימים ולא כסותרים.
דהיינו, ועל בסיס המילים שלך " יש לי רצונות שהם לא טובים שאני צריכה לתקן, אבל יש לי כוחות לזה ואני מסוגלת לזה כי אני רוצה להיות טובה יותר ובן אדם יותר טוב. אני רוצה להתקדם מבחינה תורנית ואני אוהבת לשמוע דברי תורה - הם משמחים אותי ומחזקים אותי".
ככה גם את ההערכה שלך כלפי עצמך, כי את אמנם שופטת ומבקרת את עצמך (וזו לא מילה גסה), אבל לא בצורה הורסת אלא בונה. כזו שגורמת לך להתקדם ולראות את הכל כהתקדמות.
זה יעזור לך להעריך את עצמך בצורה יותר טובה מצד הבנין האישיותי והמידותי שלך. יותר מזה, זה יעזור לך לבנות לעצמך "תוכנית עבודה" ובעזהי"ת תעריכי את הפסגות שהיו לך בעבודת המידות וכל התקדמות, קטנה כגדולה.
נכון, זה עדין לא יפתור את זה שלפעמים תרגישי שאנשים מעריכים אותך יותר ממה שאת, אבל אני מאמין שאם את תיקחי את ההערות האלה ובעזרת העצות האלו תוכלי להגיע למקום שגורם לך דווקא להתקדם עם עוד כוחות ומתוך שלמות והערכה עצמית, ולא מתוך שבר של סתירה פנימית.

אני מקווה שהדברים עזרו והואילו וסליחה שקצת התעכבנו עם התשובה.
אשריך על הבירור הגדול הזה!
אם יש משהו שתרצי שנעמיק בו, נרחיב עליו או אם יש לך שאלות נוספות בנוגע לשאלה הזו או שאלות אחרות את מוזמנת תמיד לשאול.
בהערכה גדולה,
נתנאל
netanelweil@gmail.com