שאלה
בס"ד
שלום הרב!!
במסגרת שיעורי תנ"ך בבי"ס התבקתי להכין עבודה על מצוות קיום מוצא שפתיים (דברים כ"ג, כ"ד: "מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת לה' אלקיך נדבה אשר דיברת בפיך")
חלק מהעבודה הוא להתנסות בשאלת רב באינטרנט ולכן אשמח אם תוכל לענות לי בבקשה על השאלה הבאה:
המצווה אומרת לנו להקפיד לקיים את כל מה שאנחנו מבטיחים ומצהירים. ורציתי לשאול האם האמירה/ הבטחה הזו צריכה להיות בפני עדים או שכל אמירה אפילו אם אדם מבטיח לעצמו לבד חייבת בקיום??
תודה רבה!!
תשובה
שלום וברכה!
כפי שמתאברת מגמרא במסכתות שבועות ונדרים הדבר שייך גם בכל הבטחה שיש בה משום שבועה או נדר ע"פם ההגדרות של חלויות נדרים שובועות בלי כל קשר לעדות. כמובן לא כל הבטחה היא בגדר נדר או שבועה - יש לכך כללים. אך מכיוון ולא שאלת אותי על השוני בין נדרים לשבועות וחלויות שלהם מתי כן ומתי לא, נסתפק במה שכבר עניתי - לקיום מצווה (שהיא בעצם הזהרה) אין צורך בשני עדים וגם הבטחה, שבועה, נדר שאדם מקבל או מצהיר בינו לבין אלוקיו נמצאת תחת החיוב "מוצא שפתיך תשמור".
בברכה,
חיים דב בריסק
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם