שאלה
בס"ד
שלום!
ההורים שלי החליטו להתגרש..
אשמח אם תכתבו לי דרכים להתמודד ואיך לגשת לכל הדבר הזה..ובאופן כללי מה התורה אומרת על ילדים עם הורים גרושים..
תודה רבה ושבוע טוב!=]
תשובה
שלום לך.
לא באתי לטייח או לעגל פינות ואני גם לא מאמין במשפטי נחמה בשקל כמו
'אתמול היה טוב ויהי'ה גם מחר'.
במקרה שלך, התיק הזה של ההורים שהחליטו להתגרש, בוודאי נראה איך
שלא תהפכי או תסתכלי עליו כמו צל ענק שמאיים לבלוע את
השגרה של החיים שלך, תוך כדי זריעתם של אלף ואחד מוקשי שאלה:
'איך אני אמורה לקום לבוקר שאחרי, ומתי אבא או אמא יבואו לי עם חיוך
מתנצל ויבקשו ממני להכיר את בן/בת הזוג החדשים'?
ו'איך הסביבה הולכת להגיב על זה?'
ו'אם ה' אוהב אותי, אז למה הוא הביא לזה לקרות?'
ונעצור כאן למרות שאני בטוח שיש לך עוד שאלות שרק את יודעת על
קיומם ומתוודעת אליהם בשניה הראשונה שאת קמה בבוקר, נחשפת לטיפת חמצן
הראשונה שמנחיתה אותך למציאות האחרת ומשאירה לך לבכות על זו השלימה שפעם הייתה ועכשיו
היא רק חלום...
אז בואי נראה בכל זאת איזה כלים הביא הקב"ה לבת שחשוב לה לדעת איך
אנשים יהודים מסתכלים על דברים.
לגבי השאלה שלך, מה התורה אומרת על ילדים להורים גרושים, את זה אני לא יודע , מה שאני כן יודע זה שחז"ל אמרו לנו: "כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות".
מזה אומר? שכל פעם שבכית עם עצמך לבד בלילה, וחשבת שאף אחד לא שומע אותך
ובאיזה שהוא שלב, הפסקת כבר לספור כמה דמעות הזלת על חורבן הבית שלך
היה מישהו שממש כמוך, בכה בשקט וגם אותו אף אחד לא ראה.
חשבת כמה אנשים בחיים שלהם זוכים לזה שהקב"ה בעצמו בא אליהם ומבקש מהם:
"כל הזמן הזה אני הבאתי לך ועכשיו אני מבקש שאתה תביא לי, בבקשה..."
הבאתי לך חיים, ואוכל, ומשפחה, ובריאות וכסף ומה לא והפעם, אני צריך אותך
חשבת על זה?
שאולי את זכית והפעם הזו הגיע דווקא אלייך?
לא, אני בטוח שלא חשבת על זה במובן הזה.
לא ביקשת שהם ייפרדו, להפך, עשית הכול שלא. התפללת. קיווית.
רק את יודעת כמה צעקות פילחו את דממת הבית דין של מעלה ונולדו מתחת לכרית
שלך מתי שכל שאר החברות שלך ישנו...ובסוף.
תהום. פחד. סימן שאלה. קרקע נשמטת. עתיד מעורפל.
מערה. תפילה.
ואת, יודעת מה הקב"ה רוצה ממך? מה המלך רוצה דווקא ממך ורק ממך?
שתסמכי עליו! שתמליכי אותו! שאת, נערה שאף אחד לא מכיר, תעשי כזה קידוש
ה' בעולם שלך, בזה שלא תתני לנסיבות האלו לסחוב אותך למטה, לקרוע אותך ולתת לך מליון תירוצים ליפול.
מה יהי'ה עכשיו? וזהו? הלכה המשפחה, הלך הביחד.
עוד מעט ליל הסדר ואנחנו הולכים לשבת בנפרד.
והיאוש? כל כך מושך, מפתה, קורץ, לוחש לך ללכת אחריו.
נראה חזק מתמיד, בטוח בעצמו. שחצן.
ואת, עשית כבר את ה'פתחו לי פתחו של מחט' שלך בזה שכתבת אלינו.
צריכה לדעת שבכל העולם הזה, מאדם הראשון ועד עכשיו יש בחינה של חילול ה'
שנמצאת בעולם, הסתר פנים, שמעכב את הגאולה ומחכה שאת ורק את עם הניסיון
הזה שלך, עם ההתחזקות שלך בקב"ה, תגלי אותה, תתקני אותה באמצעות השלטת השמחה בחיים שלך!
כי אחרי שהמסך יורד וכל החברות חוזרות בת בת לדירתה, פתאום את מרגישה
בחינה של 'גיא צלמוות'
לבד, סלעים, שומם, זר, ובדיוק על זה אומר דוד המלך:
"גם כי אלך בגיא צלוומת לא אירא רע כי אתה עמדי".
אתה, הקב"ה. לא לידי, מחכה לי רק שאני נפגשת איתך בבית הספר עם כל החברות. אלא עמדי, תמיד!
מתי שהחושך יורד, והפייסבוק והICQ הולכים לישון, מתי שמגיעה הדממה המפחידה הזו, אז, ריבונו של עולם, אז אתה מופיע, ומחבק, ושומר, ושוכן!
ומהם הניסיונות האלו, הקשיים האלו שבאים לכל אחד ואחת בצורה אחרת אם לא,
נשיקות של הקב"ה עטופות באלף כיסויים ושכבות של צער, ועגמת נפש ופחד
ומחכות שרק נפתח אותם במבט אמוני ונבין שלא לחינם באו.
ומבחינה יותר מעשית יש לך עכשיו הזדמנות להתחיל ולשאוב מעצמך כוחות נפש
שלא ידעת עליהם בכלל.
כוחות שימשכו את המבט שלך פנימה, ללב שלך ולמעלה, ולא לצדדים לשמוע מה
אומרות ה'נשמות הטובות'.
כי בטוח שאנשים ידברו כמו שאת יודעת, אבל את, לא הולכת לתת להזמנות הזו שנקראה בדרכך ללכת לאיבוד, אלא ללמד זכות וסנגוריה גם על הפולניות הקרציות שלא הולכות לסתום ת'פה.
כי זה לא שהם עושות דווקא, את יודעת. זה פשוט גן כזה, בצורת דחפור, שחופר וחופר...
ולא רק זה, אלא את גם הולכת לצאת מזה כל כך חזקה, עד שאי"ה מתי
שתשמעי על עוד סיפור כזה, תדעי כבר בעצמך איך לדבר אל אותה בת ולהסביר לה
בדיוק שאם הביאו לה את הניסיון הזה משמיים, כנראה שגם היא מוחזקת שם בתור
אחרת שבאמת יכולה גם לעמוד בו ולקרב בעמידה שלה את הגאולה על ידי הקידוש ה' הזה.
ומה לעשות אבל למרות שאנחנו מזה חכמים, יש גם חשבונות שמיים ודברים שנקבעו מתוך מטרה מסוימת רק לטובתנו גם אם זה לא בא לנו טוב עכשיו
ואם הקב"ה בחר בנו מכל האנשים שיש לו בעולם, לעמוד בניסיון הזה, כנראה שיש סיבה ויש לנו הרבה יותר כוח ממה שאנחנו חושבים.
מאוד חשוב גם כן שתהיי בקשר עם אישיות מוסמכת שילוו אותך. אל תשמרי דברים בבטן וחס וחלילה שתיקחי על עצמך משהו מהדבר הזה מבחינת האשמה או משהו בסגנון.
ונכון שראינו שגם מזבח מוריד דמעות אבל לפעמים יש מקרים שעדיף לשבור בשביל לבנות שוב.
אז קחי את הנקודות האלו ואי"ה שתזכי לבנות את הבית שלך במהרה ובזכות כל השברים והצער שיעמוד עד עדי עד...
רק בשמחה
אבינועם
Avinoam811@gmail.com
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם