שאל את הרב

אני בבאסה כללית. מה עושים?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 16/12/08 21:11 יט בכסלו התשסט

שאלה

שלום!

קודם כל תודה על זה שאתם כאן תמיד (:

ועכשיו לנושא...

אני בת 23 וסובלת מבאסה כללית!

עד לפני חודש חודשיים הייתי קמה כל בוקר מוקדם מכינה לאחותי אוכל לבי"ס, עובדת, מסדרת ת'בית ועושה כל מני דברים והולכת לישון בשעות המאוחרות של הלילה [המוקדמות של הבוקר] ולמחרת קמה שוב מוקדם והכל היה סבבה לגמרי ולא הייתי עייפה ולא כלום, ונהנתי מכל רגע.

בחודשים האחרונים הפסקתי לקום מוקדם, הפסקתי לעשות דברים ובכללי אין לי כח לכלום!!!

אני יכולה לישון פווול שעות רצוף ולקום עיפה! [מה שפעם לא קרה! גם אם הייתי ישנה שעתיים תפקדתי כרגיל למחרת!!!]

אני עובדת שעות בודדות ביום וממש כיף לי בעבודה! אבל אין לי משו שממלא את היום! אני לא יכולה לעזוב ת'עבודה ואני גם לא רוצה, אבל אין משו שממלא אותי!

אני מרגישה ריקנות כללית!

אני מתבאסת מהר!

אני נוטה לבכות שאף אחד לא בסביבה, ובכללי מרגישה רע עם עצמי!

אין לי כח לאף אחד! [חוץ מלמש'..] לא לחברות ולא לסתם ידידים.

פעם לא עברו שבועיים בלי שנסעתי לבקר אנשים! ועכשיו אין לי חשק לצאת מהבית!!!

התחלתי גם להתעצבן על כל שטות! אני לא מראה לאנשים שאני מתעצבנת מהדברים אבל אח"כ שאני לבד עם עצמי - אני "מקללת" אותם, ת'מצב ואת עצמי שהתנהגתי כמו אהבלה!

חוץ מזה שאני לא קמה בבוקר, אף אחד לא יודע שעובר עלי משו!

אני "משחקת אותה" שהכל בסדר, אבל בפנים אני מתמוטתת!!!

מה אני יכולה לעשות שיחזרו לי הכוחות לקום בבוקר?

מה אני יכולה לעשות שיוציא אותי מהדיכאון?

שאני אפסיק לקלל את עצמי?

סליחה שזה לא כ"כ מובן...

ותודה מראש (:

אני [=

תשובה

בס"ד
שלום לך יקרה!!

אכן,לא קלה התחושה לדעת שאת קמה והכל ממשיך לו בעולם להתרחש ואת מרגישה כאילו את נשארת במקום והכל ממש אותו דבר..
רק הדברים שהם אותו דבר מבחינתך הם לא באמת אותו הדבר..את מרגישה שחסר משהו, שאין משהו שממלא אותך..

חשוב שתשאלי את עצמך שאלה לפני-האם הייתה נקודת זמן ספציפית שגרמה לך להרגיש את התחושה הזו?האם איזשהו מקרה שקרה שהתחיל את הכל וגרם להכל להתגלגל?
זה יכול להיות מיליון ואחד דברים, ואפילו הדבר הקטן ביותר שפתאום גרם לך למן תחושה שכזו..האם זכורה לך נקודת זמן שגרמה לך לכך?

במידה וכן, חשבי לעצמך למה האירוע הספציפי הזה גרם לך להרגיש ככה?מה היה בו כ"כ עוצמתי ש"זיעזע" אותך כך?האם זה משהו שביכולתך לשנות?או שבכוחך לשנות את הגישה לגביו?

במידה ואין נקודת זמן ספציפית שגרמה לך לתחושה הזו,וזו תחושה כללית שהולכת איתך אז בואי תנסי להגדיר לעמך מהם הדברים שאין לך כוחות אליהם.
כתבת במכתבך שיש לך כוח למשפחה ואת נהנת מאוד בעבודתך...
האם אינך חפצה להיות יותר בחברת חברותייך?למה? האם יש לך חברות קרובות?מישהי שאת מדברת איתה על הדברים? האם כולן נשואות ואז זה בעייתי יותר? או שהן לא כ"כ בראש שלך?לא מבינות את דרך החיים שלך?
נסי להגדיר מה הסיבה לאי רצון שלך להיפגש איתן..

כנ"ל לגבי הידידים שלך-מה גורם לך לתחושה של רצון ההתבודדות מאשר להיות בחברתם?

נסי לחשוב על עוד דברים בחייך שאת מעדיפה פתאום לא לעשות או להימנע כמה שיותר מלבצע אותם-חשבי מה הסיבה לכך.ממה זה נובע..

ישנם כמה אופנים לאדם על ידם הוא יכול להתמלא:

א. פשוט למלא את עצמו ואת חייו בתוכן משמעותי.
את עצמו ע"י לימוד תמידי. זה אולי יגרום לך להרים גבה,אך חשבי על כך שלפעמים אנו מרגישים ריקים כי אנו לא מתמלאים ולא מחדשים מצברים..
אני גם חוויתי תקופה שהרגשתי שאני חייבת להתמלא ע"מ להרגיש מלאה וחיונית מחדש.
בחרתי לקחת ספר תורני משמעותי, שמעניין אותי, ופשוט לקחת לי זמן קבוע ביום וללמוד אותו. זה שינה אותי לגמרי, הרגשתי פתאום חיות מסויימת שהייתה חסרה בי.
בנוסף לכך,עקב ההתמלאות הרגשתי צורך לתת מעצמי יותר.
וזה מילוי האדם את חייו בתוכן. חשבי אולי להתנדב באיזשהו מקום, אולי להקים רעיונות של עשייה שיעניינו אותך, משהו שתהיי פעילה בו ותרגישי את החיוניות שלך בדבר.
אולי אפילו יחד עם חברה או מכרים תקימו או תלכו יחד לדבר שכבר קיים ותרגישי איך הנתינה עצמה ממלאת אותך.

ב. תסתכלי על חייך ועל מה גורם לך סיפוק. בדקי את הדברים שגורמים לך להיות מאושרת ועם חיוך על הפנים-ודאגי לעשות אותם יותר משמעותיים בחייך ושיקחו הרבה זמן איכות מיומך..את תרגישי איך הכל אצלך מעלה חיוך תמידי על הפנים.

ג. ציינת את היותך קמה מאוחר בבוקר..זה נובע ממשהו עמוק יותר.משהו שמפריע לך. משהו שגורם לך לרצות לא להתמודד עם המציאות ופשוט להישאר במיטה.
מה הדבר שמטריד אותך??מה הדבר שגורם לך אי שקט??
ברגע שתדעי מהו הדבר נסי לפרק אותו לגורמים. נסי לראות איך ניתן לפתור אותו על הצד הטוב ביותר.
אולי תתייעצי עם מישהו שאת מעריכה:בן משפחה, מחנכת או מישהי משמעותית בחייך..
ציינת שאת עוטה על עצמך מסיכה ש"הכל טוב"-לעניות דעתי, מישהו אחד חייב לדעת את הרגשתך, לשתף תמיד מקל, ובנוסף יכול לגרום לעין מהצד לראות דברים שאת לא רואה.
יש פעמים שאנו שקועים בבעיה מסויימת ולא מצליחים לפתור אותה-ופתאום מישהו מהצד מביא לנו עצה שבחיים לא היינו חושבים עליה כי אנו מסתכלים מנקודת מבט של פנימות הבעיה ולא מהחוץ שלה. ומי שמסתכל מבחוץ יכול לראות פרספקטיבה רחבה של הבעיה ולתת לנו עצה בהתאם.
נסי לדבר עם מישהי שאת סומכת עליה שאולי תראה לך דרך אחרת או מחשבה אחרת בפתרון התחושה שאת מרגישה ועצם הדיבור על הדבר גם יקל מעלייך.

בראש ובראשונה, עלייך לזכור שכדאי לעשות שיחה פנימית עם עצמך, לראות מה גורם לך תחושת הריקנות ועצם הדבר עצמו יוכל לפתוח לך אפיקים חדשים לפתרון ולהתמלאות מחודשת.

ואחרי הכול הייתי מציעה לך גם לפנות לרופא המשפחה שלך ולהיבדק. חלק מהתיאורים שלך עשויים לנבוע מבעיה גופנית כלשהו (מחלת המונו וכדו') וכדאי לשלול שאין בעיה מסוג זה שאפשר לטפל בה בקלות בדרכים אחרות.

אני מאחלת לך הצלחה רבה!
ושתדעי אם תרצי לדבר, אם תמצאי את הנק´ הספציפית ותרצי לפתוח אותה למישהו מהצד שאינו מכיר אותך או אפילו רק לספר איך נפתרו הדברים-אני כאן בשבילך תמיד!
כל טוב:)
רבקה rivkab@shoresh.org.il

כתבות נוספות